סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סינמה פרא-דיסו

רק הזמן יעיד
לפני 17 שנים. 9 באפריל 2007 בשעה 19:20


אולי הלילה,
אצא אל היער
אחרוט על גזע עץ
כפיסים כפיסים
ינתזו אל הקרקע
מרגוע.



לפני 17 שנים. 7 באפריל 2007 בשעה 18:32


בידיים מדממות,
חופר בבאר היבשה,
סוחט רגבי עפר יבשים.

אולי ימים אחרים,
יחליפו את טיפות הטירוף,
בגשמים אחרים.


לפני 17 שנים. 28 במרץ 2007 בשעה 19:34


פרחים,
אדומים, קטנים,
כבר מלאו את האגם.
בין אדוה לאדוה,
מציץ לו הסהר.
ינשוף בן ליל,
מותח כנפיו.

לפני 17 שנים. 25 במרץ 2007 בשעה 16:35


אתמול היה יום הולדתו של הארי הודיני, אולם אינני רוצה לדון בחייו, אלא במותו.

זמן קצר לפני מותו סיכם הודיני עם אשתו, כי אם ישנם חיים אחרי המוות, הוא ינסה לתקשר איתה. כדי שתוכל להבחין בין מדיומים אמיתיים לשרלטנים, הם סיכמו מראש על הודעה שיעביר לה.
בכל ליל כל הקדושים במהלך 10 השנים שלאחר מותו קיימה בס את ההסכם ביניהם, וניסתה לתקשר עם בעלה המנוח בעזרת סיאנסים שערכו מדיומים שונים.
כל הנסיונות נכשלו, ולאחר הסיאנס הכושל האחרון כיבתה בס את הנר שהשאירה דולק כל השנים על-יד תמונתו. מאוחר יותר, ב-1943, אמרה כי "עשר שנים הם זמן ארוך דיו לחכות לכל אדם".

ואני אומר כמה חבל שזה לא הצליח...



הערה: חלק מהמידע נלקח מהאתר וויקיפדיה.

לפני 17 שנים. 24 במרץ 2007 בשעה 1:52


כשהייתי קטן, הייתי מתחרה עם עצמי
לראות כמה זמן אני יכול לעצור את הנשימה שלי,
יום אחד, עצרתי את הנשימה,
ולא שאפתי יותר חזרה.

לפני 17 שנים. 4 בינואר 2007 בשעה 21:03


גשם על המים
שבילים נוטפי עסיס
מתווים לי את הדרך
מזכירים לי ימים אחרים

לפני 17 שנים. 21 בדצמבר 2006 בשעה 20:54


אפילו השעון שלי בחדר עצר.
כאילו מנסה להאט אותי,
מנסה לומר לי להוריד הילוך.

יש דברים שקורים רק כשמרפים.


לפני 17 שנים. 16 בדצמבר 2006 בשעה 14:39


חבר שלי סיפר לי אתמול שהוא הולך לעבוד בקוטב.
הוא הסביר לי שזו עבודת חייו.
עבודה בתנאים קשים, עם אופציה לחיים טובים יותר בהמשך.

גם אני עבדתי בקוטב,
בקוטב של עצמי.
בחנתי את הקיצוניות, את המעטפת.
למדתי את הקטבים שלי,
הקשחתי אותם.

עכשיו כשהמעטפת קשיחה,
אולי הגיע כבר לעזאזל הרגע, למלא אותה בתוכן.


לפני 17 שנים. 1 בדצמבר 2006 בשעה 13:38


"אני אוהב בעת ובעונה אחת את המותרות, את השפע, את הפשטות, נשים ויין, בדידות וחברה, הסתגרות ומסעות, חורף וקיץ, שלג ושושנים, שלוה וסופה. אני אוהב לאהוב, אוהב לשנוא. יש בתוכי את כל הניגודים, כל אבסורד, כל שטות"

גוסטב פלובר 1821 - 1880

לפני 17 שנים. 30 בנובמבר 2006 בשעה 19:35


אני חושב שהעצה שקונפוציוס נתן לפני כ-2400 שנה תקפה גם היום,
ובמיוחד כאן בכלוב.