אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סינמה פרא-דיסו

רק הזמן יעיד
לפני 4 שנים. 31 בדצמבר 2019 בשעה 21:44

לא יודע מה גרם לי לחזור לכאן אחרי כל כך הרבה שנים.

אני רק יודע שהזרועות לפתו אותי שוב.

בא לי לצעוק.

 

לפני 4 שנים. 30 בדצמבר 2019 בשעה 21:29

הייתי פה לפני 12 שנה.

הכל השתנה...

גם אני.

לפני 16 שנים. 22 בדצמבר 2007 בשעה 1:05

לפני 16 שנים. 13 בדצמבר 2007 בשעה 18:24


הלילה נזכה לקצת אבק של כוכבים.
גשם מטואוריטים.
אז אם אתם בחוץ, תרימו את הראש.
אולי גם אתם תזכו לראות אבק של כוכבים מקצה היקום, בוהקים למעלה ברקיע.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3482358,00.html



לפני 16 שנים. 8 בדצמבר 2007 בשעה 20:06



Will I float here forever and a day
Drifting sideways
Will I float here foreyer and a day
I'm dying here like always

De Vision

אז כן, גם אני נכנעתי לחורף.
ימים כאלו מעצימים את הלבד.




לפני 16 שנים. 26 באוקטובר 2007 בשעה 22:29

"יש רק שני דברים אינסופיים:
היקום
והטיפשות האנושית
ואני לא בטוח לגבי הדבר הראשון"

אלברט אינשטיין

לפני 16 שנים. 25 באוקטובר 2007 בשעה 22:20

לפני 16 שנים. 20 באוקטובר 2007 בשעה 21:52


היום היה צעד לפנים

לפני 16 שנים. 27 בספטמבר 2007 בשעה 9:33


כיום, כמובן, הגוף אינו בלתי מוכר; אנחנו יודעים כי מה שפועם בחזה הוא הלב וכי האף הוא קצה של צינור המזדקר מגופנו להוביל חמצן לריאות. הפנים אינן אלא לוח-מכשירים שאליו מובילות כל מערכות הגוף: העיכול, הראייה, השמיעה, הנשימה, החשיבה.
מאז למד להעניק לכל איבר שם, מוטרד האדם פחות מגופו. אנחנו כבר יודעים שהנפש אינה אלא פעילות של החומר האפור של מוחנו. השניות של גוף ונשמה נתעטפה במונחים מדעיים ואנחנו יכולים לפטור אותה בגיחוך כמשפט קדום שעבר זמנו.
אך די בכך שאדם מאוהב עד למעלה ראש שומע את המיית קרביו והאחדות בין גוף ונפש, האשלייה הפיוטית של עידן המדע, נמוגה כלא הייתה.

הקלות הבלתי-נסבלת של הקיום
מילן קונדרה

לפני 16 שנים. 11 באוגוסט 2007 בשעה 19:05


גם נהר רחב וסואן ניתן לחצייה, אם תמצא את הגשר הנכון.
כך גם שתי אמיתות יכולות לחבור לאחת.