לפני 18 שנים. 28 באפריל 2006 בשעה 20:44
תורת הכאוס,
המושג הזה תמיד הצחיק אותי,
היומרה האנושית בלבוא ולטעון שניתן למצוא סדר גם באי סדר.
אני לא יודע אם זה קרה לכם אי פעם,
אבל פעם מצאתי את עצמי בוהה בכתם קפה על גבי השולחן שלי,
כ"כ הרבה גיוון בכתם כאוטי יחיד ומיוחד.
לפעמים אני דווקא שמח שאלוהים משחק בקוביות (למרות שמשפט זה לקוח ממקום אחר לגמרי).
אז כן, עוד גלגול ברולטה.
גם כשאתה בשליטה מלאה,
נחמד לדעת שהבלתי צפוי אורב לך בפתח.
זה משאיר אותך עירני,
זה משאיר אותך דרוך,
ולפעמים,
זה גם משאיר חיוך בסוף.