* סווינג הוא תת-סגנון בתוך הג'אז שהתפתח בשנות ה-20 של המאה ה-20 ומאופיין בקצביות שיש לה ביטוי חיצוני בתנועה בולטת לעין (של מתופף, של רגל, הכאה באצבע צרדה או תנועת גוף), או קלילות והתאמה לריקוד. שמו ניתן לו מהתכונה של קטע ג'אז או של ביצועו, הגורמת לו להישמע קליל, במקצב מיטלטל קלות ומעט קופצני.
אתמול בערב,
נסעתי למושב בצפון, על גבול ישראל- לבנון.
מסוג המקומות שבדרך לשם, אתה לא בטוח לאן אתה נוסע והאם תגיע למקום הנכון.
כשיצאנו לרגע מהאוטו, היה את אותו השקט שאני שומעת בטיולים שלי.
השקט של הלילה. הצלילים של הכוכבים. מחפשת בשמיים את הדובה הגדולה, העגלה, אם תרצו.
קבוצת כוכבים שיכולה להראות את מיקומו של כוכב הצפון, יחסית בקלות.
ובזמן שאני מחפשת בשמיים אותה, אולי הייתי צריכה להבין, שאין מה למצוא את כוכב הצפון- כי אני כבר שם.
מתקשרת לבחורה שהזמינה אותנו, ושואלת "תגידי, המקום הזה.. אתם פה? הגענו.", "כן, כן, תיכנסו", היא אומרת לי בטלפון.
ואז, אנחנו נכנסים... וכבר מהכניסה אנחנו שומעים אנחות סקס. מקבלת אותנו בחורה בשנות ה-30 לחייה. פנים מתוקות. עירומה לחלוטין.
היכרות מביכה בעיניי, אולי הגעתי למושבת נודיסטים בכלל? אורות כחולים, ירוקים, אדומים בכל מקום. האור של הג'קוזי מאיר את האולם המרכזי.
מזרונים פרוסים לאורך הרצפה. זוגות מזדיינים שם, על הספה, במטבח, איפה לא. ואפילו לידי. כאילו זה לגיטימי לחלוטין וכל חיי לימדו אותי משהו לא נכון.
ההלם הוא די ברור, לבחורה בת 22 במסיבה הראשונה שלה מסוג זה.
אז אני מחליטה להתחיל בג'קוזי, מתפשטת. הבגדים היבשים נחים בצד ואני מתחילה להירטב. אני שרויה בהגשמת הפנטזיה שלי.
הציצי שלי זוהר וצף במים במלוא הדרו. הגוף מתמכר לחום הנעים שמשתלט עליו, ואני אפילו מוצאת נקודת זרם די נעימה לשבת עליה.
הבחור הראשון שאני פוגשת הוא גם זה שאני רוצה להזדיין איתו הלילה. גבוה ושרירי. מראה פרסי, הודי. משהו אוריינטלי ונהדר.
מנשק אותי לשלום בעודו ערום, "מה תרצי לשתות?". אולי את החלב שלך? (חשבתי).
ככל שהערב התקדם השתחררתי יותר. אמנם השליטה העצמית שלי חזקה, אבל אחרי ג'וינט, וודקה וערק אני מחליטה לאבד אותה לטובת הרגע.
ברקע כל הזמן מתנגן טראנס של שעות שלא נגמר, אחד כזה שמכניס אותך כבר לאקסטזה מהפנטת.
תוך כדי שאני צפה במים, לבדי, בשקט שלי. אני שואלת את עצמי, איפה אני? האם זה גג של בניין גבוה מאוד בניו יורק, או ברלין?
ואומרת לעצמי, שאם אנסה לספר לחברה איפה הייתי, אני לעולם לא אצליח להעביר את התחושה.
ואז מתיישב לידי זוג. גבר ואישה. חמודים, חייכנים, ובעיקר מעוניינים שאצטרף אליהם.
סטורי, כמו סטורי, תמיד העדיפה זין אחד (מקסימום שניים), ואף פעם המחשבה על ללקק כוס לא הדליקה אותה במיוחד.
אבל באותו הערב, בזמן שאני מתנשקת איתה וחופנת לה את השדיים, עושה לה בדיוק את מה שאני הייתי רוצה שיעשו לי, אני מרגישה חופש מיני, פנימי וחיצוני ברמה הכי נכונה שיכולתי להרגיש.
וברגע אחר, בזמן שהגבר ההוא מעליי, אחרי מגוון תנוחות וצורות שיצרנו ביחד, התבייתנו על תנוחה מסוימת, ותוך כדי הסטלה והזיון והאורות, הרגליים שלי נופלות בשחרור מוחלט ואני נכנסת לעולם אחר. של עונג וחופש. ואולי גם פחד מהסוג המחרמן הזה, להיות נתונה לגבר שהרגע פגשתי בצורה כל כך אינטימית.
הערב התקדם לאיטו, ואחרי הזיון הראשון, אני כבר שבעתי ונהניתי לבד מהאווירה, אבל נעניתי לעוד שלישייה מהזוג שהזדיין לידי בבריכה.
הצעות כאלה ואחרות נדחו בנימוס לאורך הלילה. קיבלתי הכול ואפילו מעבר.
קצרה היריעה מלהכיל, אפילו לא הזכרתי כמה נהניתי למצוץ להודי, או לפשק את הרגליים בזמן שאני יושבת לשולחן עם עוד כמה אנשים ולתת לאחד הגברים לענג אותי ולגנוח מול כולם...
אבל כשיצאתי משם, חיפשתי שוב את הכוכבים, ומצאתי אותה, את העגלה הגדולה, שהראתה לי הפעם את כוכב הצפון באופן מדויק וברור, ואמרתי לעצמי בלב,
עוד לא ראית כלום...
שבת שלום.