לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Story Goes To Hollywood

כל מי שלמד תיאטרון יודע שהמופע חייב להימשך.
לא שלמדתי תיאטרון, אני מאלה שכותבים את ההצגה.
לפני 5 שנים. יום רביעי, 9 בדצמבר 2020 בשעה 18:10

האמת? שאין דבר שאני יותר אוהבת מזה.

הניגודיות. שני הקטבים.

בין הילדה שהעיניים שלה רצות אחרי פרפרים והידיים מלטפות פרחים. והיא לא רוצה להתעסק במלחמות, רוע או ויכוחים.

לבין המרדנית והשובבה, שהפכה עם השנים לזונה לא קטנה. שהיא נושמת וחיה מין בכל מקום שהיא רואה. שלפעמים הכוס שלה בוער והיא צריכה שהראש שלה יידפק חזק בקיר בכל פעימה של זין בתוכה.

והניגודיות הזאת, היא הסוד שלי. והיא קצה החיוך השובב בשפתיים. היא העיניים שמסתכלות קצת יותר מדי עמוק. היא גם ההגזמה בתמימות ובטוהר הלב.

אין דבר שאני אוהבת יותר מזה. אבל זה גם מסובך.

להיות חולת שליטה וסדר. כוחנית והחלטתית, לבין סמרטוט רצפה שמנקים איתו את הזין מהשפיך.

Oh well, מזל שאני לא צריכה להחליט.

ואולי הכי טוב, שבסוף, זו הבחירה שלי והחופש לשחק עם שתיהן.

סופ"ש בית ריק כבר אמרנו?

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י