סטורי עלתה היום לשנה ב'!
היה יום לימודים ראשון מעולה, אבל מתיש.
אני די היפר ומאוד רגישה לכל הגירויים סביבי. לא ציפיתי שיהיה לי כל כך כיף מבחינה חברתית בקורסים, אבל החופש שעבר כנראה עשה ממש טוב.
מצד אחד כל כך כיף לי לצחוק עם החבר'ה, לקפוץ ממקום למקום, משיחה לשיחה. מרגישה במקום מאוד טוב מבחינת בטחון עצמי, חברותיות, תקשורתיות.
אבל מצד שני, לפעמים עם כל כך הרבה גירויים, למידה ואנשים אנרגטיים אני חייבת לברוח לשקט שלי. להוריד קצת את רמת הריגוש וההיפראקטיביות הזו, או לפחות למצוא דרך להפיג אותה.
שמחה שהגעתי עם רצון עז ללמוד ולהפיק את המרב. גישה חיובית ומקדמת כמו שאני יודעת.
אני רוצה לאזן בין הפן הלימודי שנמצא מאוד גבוה, לעומת הפן החברתי שצריך דחיפה. לנסות יותר להשתחרר. ליהנות גם מהחוויה החברתית שבלימודים. היא לא תחזור על עצמה באותה נקודת זמן, גיל, סטטוס. אני רוצה למצות ולהנות.
בונוס- קיבלנו מרצה צעיר וחתיך לאחד הקורסים. סוף סוף יהיה על מי לפנטז בין כל החתייארים;)
ובנימה זו, אגיד גם כמה דברים על העתיד. כמו שחתכתי עכשיו מספר קשרים לא בריאים, אני רוצה להתחייב כלפי עצמי לא להישאר על אש קטנה בקשר לא מקדם. אני האחראית היחידה להווה ולעתיד שלי, בעיקר אם מדובר על קשר רומנטי עם גבר שבו אני בוחרת להישאר או ללכת.
אני מאוד משתוקקת ורוצה, רוצה הרבה דברים והרבה גברים. אבל עוצרת את עצמי, שולטת. לא משנה מה יהיה, אני רוצה להבטיח לעצמי שבקשר לא בריא אני לא אשאר. אדע לצאת משם מתוך ההנחה הבסיסית והנכונה ביותר, שמגיע לי תמיד את הכי טוב שיש. מכל הבחינות (ותמיד אפשר למצוא משהו טוב יותר).
אז שתהיה שנת לימודים מוצלחת ושאדע לאזן בין כל העומס והלחץ, ולמצוא מקום של שלווה ומנוחה לעצמי. :)
ובאופן מסורתי,
"המרצה, אתה יכול לעבור איתי שוב על החומר אחרי השיעור? אני רוצה ללמוד יותר לעומק ;)"
(אין כמו יחסי מרות וסמכות לפנטז עליהם.)
לילט :)