שכבתי בספה שלו, על הבטן, והוא מעליי. היינו רטובים מהזיעה של הקיץ. כל הגוף שלו נמשך מעליי, נע בתוכי, מתחכך ומתעטף. הזיעה הפכה את זה לחייתי ואירוטי. הוא חדר לתוכי עמוק, והיד שלו על הצוואר שלי.
זה היה בפעם השנייה שנפגשנו, כי בפעם הראשונה, לא הוא גמר ולא אני. זו הייתה מעין פגישת הכרות שהתארכה מאוד, וכבר לא נותר זמן. ובזכות העובדה הזו, נשארנו חרמנים כל כך.
זה היה מדהים להישאר במתח מיני כזה. בפעם השנייה, שמתי לו קונדום ועליתי עליו. עד כדי כך רציתי לספק אותו ואותי. מאז התמונה הזאת בראש שלי. והיא כל כך מחרמנת אותי, כל פעם כשאני נזכרת ברגע הזה מחדש.
עוד הבזק צץ לי במוח. כשהוא היה מעליי, פקחתי את העיניים וחיפשתי אותו. ממש רציתי לראות אותך. המבט שלך היה מוטה הצידה, אבל אני רציתי את קשר העין - את החיבור בעיניים. אז ביקשתי "תסתכל עליי".
לרוב, בסקס עם זרים או מוכרים, אני עוצמת עיניים. יש לזה כמה סיבות. האחת, יש לי קונפליקט ויחס אמביוולנטי לגוף שלי. מעצם חוסר השלמות איתו, אני עוצמת עיניים - לא להסתכל. בטח לא כשנמצא איתי גבר בסיטואציה אינטימית (המבוכה רק גדלה עוד יותר).
הסיבה השנייה. לעיתים, אני לא נמשכת מאוד לגבר, או שהסקס לא כל כך נעים או מרגש או טוב. ואז יש כמה רגעים כאלה של ריצוי, או פשוט - להיות שם, עד שהוא יגמור וזה ייגמר. חוויה של מבוכה או סבל מסוים. היו לי המון חוויות כאלה בעבר, היום פחות. הייתי עוצמת את העיניים, נשארת בשלי והוא בשלו. אז כשאני מבקשת ממך להסתכל עליי, זו מחמאה ענקית בשבילך.
אני זוכרת שיצאתי ממנו מאוד כאובה. הגוף שלי היה עוד חלש אז. אבל, אני רואה ומזהה שהשתניתי, כי אני מרגישה הרבה יותר חזקה עכשיו.
נוט טו מייסלף- ללכת לשחות כבר.
שיהיה אחלה יום!