בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Story Goes To Hollywood

כל מי שלמד תיאטרון יודע שהמופע חייב להימשך.
לא שלמדתי תיאטרון, אני מאלה שכותבים את ההצגה.
לפני 4 שנים. יום ראשון, 28 בנובמבר 2021 בשעה 17:33

 

אז הפרויקטור הגיע אליי בערב חמישי. ישבנו לשתות בירה (לא לפני שפיתיתי אותו בחלוק מגבת רטוב ומה שמתחתיו). דיברנו קצת על יחסים וזוגיות. הוא גדול ממני ב-13 שנה, עדיין רווק. יש לו המון חסמים, התבטאויות והתנהגויות שבאופן כללי לא מושכות אותי בכלל. אבל יש לו קסם כזה, בדמיון שלו, קצת כמו ילד. והוא גם מאוד חכם, יודע לקרוא אנשים ומצבים. ובעיקר העובדה שהוא יודע להצחיק אותי בלי סוף. כמה חשוב להקיף את עצמנו באנשים שיודעים להצחיק אותנו. 

גמרתי מעליו כשרכבתי על הזין שלו כמו משוגעת. גמרתי מלרכב ליטרלי על הזין שלו, לא כשהוא בתוכי. פשוט להתחכך בו בטירוף. "תצבוט אותי בפטמות!", התחננתי. הוא עשה את זה וזה היה מדהים. פעם ראשונה שאני גומרת ככה. זה היה גם בזכות משחקים והתחרמנויות קודמות שגירו אותי נורא.

הפרויקטור הזה טען בפניי בשיחה קודם לכן, שאני שוכבת עם הרבה גברים בשביל אישור מסוים (אתה שוכב איתי - זה אומר שאני נחשקת). אני לא בטוחה כמה זה נכון. אני עושה את זה בשביל ריגוש ולהטעין מצברים, וגם בגלל חשק אדיר ואולי בריחה מהמציאות. הוא שוב טען שזה כדי להוכיח משהו.

אני רק יודעת שאמא שלי הייתה אומרת לי שנים (ועודנה) שגברים לא ירצו אותי בגלל המשקל שלי. אולי אני מנסה יותר מדי זמן להוכיח שזה לא נכון? בכל מקרה אני בעד שהפרויקטור יישאר בתחום שלו ויניח לפסיכולוגיה היפה שלו בצד.

 

 

 

Well, אני לא יכולה לומר שכל הסימנים שם הם מבחור אחד. היה שבוע מאוד פרודוקטיבי. ואני די מרוצה שהציצים שלי הופכים לקנבס שהרבה אצבעות ציירו עליו. אמנות הסימנים הכחולים.

 

לילה טוב ⭐

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י