צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Story Goes To Hollywood

כל מי שלמד תיאטרון יודע שהמופע חייב להימשך.
לא שלמדתי תיאטרון, אני מאלה שכותבים את ההצגה.
לפני 4 שנים. יום שני, 3 בינואר 2022 בשעה 17:49

 

התעוררנו בבוקר, והייתי צריכה ללכת ללימודים. כל הלילה, על אף שהיינו יחד, הוא לא גמר. פקחתי עיניים והוא איתי. נשיקה. שולח יד לכוס שלי. ואז הוא עולה עליי ומסובב אותי על הבטן. חודר לאט ומתחיל להרחיב לי את התחת. אני לא רוצה, כואב.

"ששש.. תני לי להרגיש קצת". הוא לוקח את זה בכוח, בלי באמת לשאול אותי. רק כך אפשר. אני משחררת ומתמכרת לתחושה. גונחת, לא מסתירה טיפת רגש. "כולן ישנות, תהיי בשקט". אני ממשיכה להיאנח. "תהיי בשקט כבר". הוא שם לי יד על הפה, ואני שותקת.

עוברת ככה דקה.

הוא מעליי, מסתכל עליי משם ומזיין אותי, ואני שותקת. עיניי עצומות, אני לא זזה. תוך זמן קצר, הוא גומר בתוכי, עמוק.

אני מתלבשת והולכת ללמוד.

 

 

 

 

.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י