אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Story Goes To Hollywood

כל מי שלמד תיאטרון יודע שהמופע חייב להימשך.
לא שלמדתי תיאטרון, אני מאלה שכותבים את ההצגה.
לפני 4 שנים. יום רביעי, 9 בפברואר 2022 בשעה 17:51

"תמיד קצר לנו".

הוא אמר בעודו שוטף את ידיו. שכבתי שרועה ועירומה על הספה במשרד. האוויר בחוץ היה חמים. ליל קיץ.

"אני דווקא אוהב את זה".

זה היה אחרי שגמר לי בפה ובלעתי הכול. ילדה טובה.

הזיון איתו היה נהדר. מלא תשוקה. שכבנו עירומים על הספה, רטובים. "תסתכל עליי", הסתובבתי מבעד לגב שלי בעודו בתוכי וביקשתי. והמבט הזה, מסתכל עליי עמוק, זכור לי כל כך. הכול שם בפנים. תמונות ללא קול, נעות בזיכרון שלי. פועמות ומכאיבות.

 

ועכשיו ליל חורף קר מדי, ואני מתגעגעת אליו. אך עוד לא הזמן לפגוש אותו שוב.

אולי בקיץ הבא.

 

 

 

 

 

לילה טוב:)

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י