בגיל 40, פרנץ קפקא, שמעולם לא התחתן ולא הביא ילדים לעולם, הלך לו בפארק בברלין. שם הוא פגש ילדה שבכתה, כי היא איבדה את הבובה האהובה עליה.
קפקא והילדה חיפשו יחד את הבובה, ללא הצלחה.
אז הוא אמר לה לפגוש אותו שם למחרת, כדי שיחזרו לחפש אותה.
למחרת, כשטרם מצאו את הבובה, קפקא נתן לילדה מכתב "שנכתב" על ידי הבובה שלה. במכתב נכתב: "בבקשה אל תבכי. יצאתי לטייל ולראות את העולם. אני מבטיחה לכתוב לך על כל ההרפתקאות שלי."
כך התחיל הסיפור שנמשך עד סוף חייו של קפקא.
במהלך פגישותיהם, הקריא קפקא לילדה את מכתבי הבובה שנכתבו בקפידה ותיארו את הרפתקאותיה של הבובה.
לבסוף, קנה קפקא בובה חדשה לילדה והחזיר לה אותה. "היא בכלל לא דומה לבובה שלי", אמרה הילדה.
קפקא מסר לה מכתב נוסף שבו כתבה הבובה: "המסעות שלי, הם שינו אותי." הילדה חיבקה את הבובה החדשה שלה וחזרה לביתה מאושרת.
שנה לאחר מכן, קפקא מת. שנים רבות לאחר מכן, הנערה שגדלה, מצאה מכתב בתוך הבובה שלה.
במכתב הקצר, חתום על ידי קפקא נכתב: "כל דבר שאנחנו אוהבים כנראה ילך לאיבוד, אבל בסופו של דבר, האהבה תחזור בדרך אחרת".
מקור: פייסבוק.