לפני 4 שנים. יום שני, 25 באפריל 2022 בשעה 11:16
אני אוהבת להרגיש נדפקת.
להרגיש סמרטוט קטן שמקובע למיטה תחתיך.
יש זיונים סבירים כאלה, שלא מעלים בי יותר מדי אמוציות, ואז מגיע אחד כזה, שנותן לי כמה דקות להתנתק מהכול, לשכב במיטה מכווצת תחת יד או רגל, ופשוט להרגיש נדפקת.
וזו ההרגשה הכי מחרמנת בשבילי בעולם.
היא גם סיבכה אותי לא מעט, אבל לא ניכנס לזה עכשיו.
לפעמים אני חושבת על ההבדלים בין אנרגיה של אישה לגבר. איך לגבר יש אנרגיה לחדירה ולכיבוש, ולאישה אנרגיה של היחדרות, של רצון להיכבש על ידי הגבר. וזו תחושה שאני לא אבין, הרצון לחדור למשהו. אבל הכמיהה שתיכנס אלי - היא מובנת מאליה עבורי.
ואם בדפיקות עסקינן, אז המונה עדיין דופק וכבר 22 ימים ללא זיון. זה לא נתון לשליטתי. בסדר, יש לי סבלנות ואני מחכה למשהו טוב.
צהריים נפלאים