מרגישה יותר טוב. החולי הזה שחוויתי במשך החודש האחרון היה מטלטל. מעולם לא חליתי למשך תקופה כה ארוכה.
החיוניות שחזרה אלי, ואפילו הדברים היומיומיים שלא הייתי מסוגלת לעשות, הפכו פתאום ללא מובנים מאליהם. אני מעריכה אותם כל כך.
החודשים האחרון היו אפופים בענן אפור וכבד. תקיעות, עצב, תסכול. ובעיקר, הדבר הקשה ביותר, הוא חוסר היכולת לצאת מזה. למרות שכל כך רציתי.
לפעמים החוויה הארוכה של התסכול והתקיעות, היא הקדמה לקפיצת גדילה משמעותית. משהו שקורה בין רגע. כמו גולם שנמצא בתרדמת זמן ארוך, ואז ביום אחד, פורץ את גבולותיו ועף למרחקים.
אפשר להפריד בין התחומים בחיים, האישי, הזוגי, הקריירה, המשפחה, אבל אני חושבת שזו ראייה לא נכונה. יש חוט שמקשר בין כל הנקודות האלו. אלמנטים שחוזרים על עצמם בכל תחום. לטובה, או לרעה.
בחודשים האחרונים, חוויתי המון תסכול מקשר שהיה לי. האנרגיה הייתה כל כך ירודה והחוויה של כישלון מוחלט. זה השפיע עליי בכל תחום אחר. וכעת, כשזה נגמר לאיטו, אני מרגישה הקלה. אני מרגישה שאני חוזרת לעצמי לאט. מסירה את המשקולות הכבדות שנשאתי על הגב שלי במשך זמן רב כל כך.
מתמלאת בעצמי שאני אוהבת, בעצמי שאני מכירה. עם רעיונות חדשים, עם חלומות, התחדשות. ומי כמוני יודעת שהחלומות הם אולי הדבר הכי חשוב. הם הדלק שמניע אותי, בלעדיהם אני אבודה.
מתחשק לי לקחת מטוס לסופ"ש ולטוס. הלוואי שזה יקרה בקרוב :)
לילה טוב:)