אז אתמול יצאתי לדייט עם לא פחות מ... בחור דתי.
כן כן, אני האנטיתזה לדת, לקדושה, לעיסוק באלוהים ישבתי תחת עץ חרוב עם בחור חובש כיפה.
אמנם הוא דתי-לייט, מפעיל יותר שיקול דעת אישי וליברל באופן כללי, אבל הוא דתי.
הוא מצא חן בעיניי. אני חושבת שמה שמושך חילונית כמוני לבחור דתי, הוא הגבולות שלו. גם השמרנות. יש דומיננטיות מגניבה לבחורים דתיים, הם מאמינים בשלהם ויהי מה. לבחורים חילונים כמעט אין גבולות ולפגוש מישהו כזה זה מאוד מרענן ויפה.
הוא לא שומר נגיעה, אז במהלך הדייט, היד שלו התגנבה אליי לאט וליטפה ממש ברפרוף אותי. זה היה כל כך מחרמן. כל פעם שהוא עשה את זה, הדיבור שלי נהיה איטי יותר והמחשבה נקטעה. מעניין אם הוא שם לב לזה. אח"כ הערתי לו שהוא היה קצת touchy, אז הוא התרחק. בסוף אני שלחתי יד עדינה ומלטפת לצד המכנס שלו.
בסוף הדייט, שאלתי אותו אם ירצה להיפגש שוב. הוא אמר בתגובה שהוא צריך לתת לדברים לשקוע. "אה וואלה?", שאלתי מופתעת. "כן," הוא אמר והוסיף עוד משהו על תהליך שאני לא זוכרת. "אה, אתה צריך to process it".
אחרי כמה שעות, לפני כניסת שבת, הוא שלח לי הודעה שהוא מאוד נהנה ויש לו לבטים עם עצמו ושתהיה לי שבת שלום ובלה בלה. לגמרי מקבלת ומבינה ועדיין זה מאכזב. Well, אלו החיים.
אז מי בא לאורגיה?
שבת שלום