ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Story Goes To Hollywood

כל מי שלמד תיאטרון יודע שהמופע חייב להימשך.
לא שלמדתי תיאטרון, אני מאלה שכותבים את ההצגה.
לפני 4 שנים. יום שבת, 9 ביולי 2022 בשעה 18:59

 

ניגודים

בין שבת לחול

בין קודש לטומאה

ודתי אחד שקצת סיבך אותי.

 

ישבתי איתו ואכלתי את הגלידה. תמיד אני לוקחת שני טעמים וזה יותר מדי. יותר מדי טעמים, יותר מדי מתוק. אז בחרתי לימונצ'לו וליקקתי את הגלידה, לקרר קצת את הגוף החם. 

אני גרה קרוב לים והלחות ממלאת את האוויר טיפות טיפות. אני זוכרת כמה היה לי חם ומזיע. להזמין אותו? הרי אם הוא ייכנס אליי לחדר, כנראה שנגמור במיטה. אני רוצה אותו מעבר לזה, וסקס תמיד מסבך דברים, מזרז תהליכים, ולא מותיר הרבה מקום ברגע שהוא מגיע ומשתלט על הכול.

"אז אתה רוצה לבוא אליי?". תגיד שלא. תגיד שזה מוקדם מדי. "לא אכפת לי. יש לי אוטובוס עד מאוחר."

אז הזמנתי אותו אליי.

עלינו במדרגות לאט. נכנסנו אל הדירה והתיישבנו. הוא הוריד נעליים. בבת אחת נשכבנו על המיטה. הייתי כל כך עייפה. כך אני בתקופה האחרונה - ישנה מעט, חושבת הרבה.

הסתכלנו אחד על השנייה והעיניים שלו ביקשו לנשק אותי, התקרבתי אליו ונשמתי נשימות חמות אל השפתיים שלו, ונישקתי לאט ונעים כמו שאני אוהבת. בעיקר את הצוואר, שהוא המקום האהוב עליי. היד שלי טיפסה במעלה הראש שלו אל השיער וליטפה. ויד אחרת מטיילת על הגוף, רוצה לעבור מבעד לחולצה ולהרגיש את הגוף הנעים שלו.

ואני זוכרת כל הזמן, במודעות מלאה, שהבחור בסך הכול נישק שתי בנות בכל 25 שנותיו. שאם הוא ייגע עכשיו בציצי שלי, זו תהיה הפעם הראשונה שלו. אם הוא ייגע בי למטה, זו תהיה הפעם הראשונה. אם אמצוץ לו את הזין, זו תהיה הפעם הראשונה.

ואז אני נזכרת בפעם הראשונה שלי. איך היא גם הייתה הדרגתית, וגם בבת אחת. איך התנשקנו שעות במיטה, וליטפנו. אני זוכרת את נקודות החן שעל החזה שלו, ואת הצבע של העיניים. שילוב של כחול-ירוק-צהוב. ואני זוכרת את השיער החום המבריק, ואת החיוך הזה שלו. ועוד הרבה דברים שגילינו עם הזמן. אבל כשזה קרה, בניסיון השני, אני נתתי לו לקרוע אותי חזק, ועד שהוא גמר, לא עצרנו. אחר כך התקפלתי על הצד, והוא אמר לי אחר כך שהוא היה בטוח שאני אבכה אחרי זה. לא בכיתי.

אז אני עם הבחור הדתי על המיטה והוא מוריד חולצה. ואחר כך מוריד את שלי. החזייה גם יורדת. "לא חייבים לשכב", אני אומרת. באמת שלא. "אם אני עובר על כל הגבולות שלי, אז למה לא עד הסוף?" הוא רוצה את זה. אנחנו ממשיכים. כל נגיעה ולטיפה שלי מצמררת אותו, משגעת אותו. גורמת לו בכל דקה שעוברת לשחרר עוד מהשליטה העצמית שהוא ניסה לנכס לעצמו לאורך השנים. והאמת, שלשכב עם בתול מרגיש כמו אלה. אלה כזאת שכל דבר הכי קטן שהיא עושה הוא קסם. 

וככל שהוא יותר הגיב לכל דבר, כך גם אני רציתי לקחת אותו לקצה. רציתי לראות אותו משתולל תחתיי. "מה הפנטזיה שלך?", שאלתי. "פנטזיה?" הוא חוזר אחריי. "שאת רוכבת עליי". אז זה מה שנעשה. עליתי עליו, כבר ללא התחתונים והתחככתי בו. עוד לא שמנו קונדום. עוד לא שמנו מחיצה בין שנינו. 

 

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י