בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Story Goes To Hollywood

כל מי שלמד תיאטרון יודע שהמופע חייב להימשך.
לא שלמדתי תיאטרון, אני מאלה שכותבים את ההצגה.
לפני 3 שנים. יום שישי, 30 בספטמבר 2022 בשעה 4:07

 

כשהייתי קטנה ואתה היית בדרך לעבודה,

את רוב זמן האיכות שלנו בילינו במכונית.

היינו קמים מוקדם כדי שתביא אותי לבית הספר

ועוד תחזור לעבודה.

 

לפנות בוקר הביואיק הכסופה

הייתה חותכת את האוויר

ונוסעת לה בכביש הריק.

 

מבין החלונות היה אפשר לשמוע

את מר כהן שר את I'm your man.

השירים שלו היו לי לטעם נרכש.

הקול העמוק שלו, שלא הבנתי כל כך בהתחלה,

בסוף חדר פנימה.

אחר כך, תמיד ביקשתי שתשים אותו.

 

בנסיעות האלה התעצב הטעם המוזיקלי שלי,

כששמענו את כל הקלטות שהיו לך.

שנות ה-60, 70, 80 וגם 90, נהיו המועדפות עליי.

 

מדי פעם הנסיעות האלה הוקדשו לשיחות, אבל לפעמים שתקנו.

לא כי לא היה מה לומר, אלא כי השקט הוא לעיתים מצרך נדיר בחיים האלו.

ולך ולי הוא אף פעם לא גרם לחוסר נוחות,

להיפך.

 

ומאז, השירים שלו תמיד יזכירו לי אותך,

ואת הנסיעות שלנו בביואיק הכסופה.

 

 

 

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י