כל העולם במה ואנחנו שחקנים. אבל במה לא מקבלים בעולם הזה. במה לוקחים. ואף אחד לא יאמין בך, עד שאת.ה לא תאמין בך.
אני יכולה להגיד הרבה דברים על ההורים שלי. על אמא. על אבא. יש לי חברים שהולכים עם תיק קטן על ההורים שלהם, בזמן שלי יש מזוודות, ועוד קצת תיקים באוטו. אבל דבר אחד אני יכולה להגיד בפה מלא על ההורים שלי. הם תמיד אמרו לי, ובמיוחד אמא שלי, "תעשי רק מה שאת אוהבת". גם אם היא אף פעם לא הייתה מרוצה מהבחירות ;)
אז הוכחתי לעצמי ולה בכל דרך אפשרית שאני מסוגלת לעבוד ולעשות כל מה שאני רוצה. ובמצב כזה, כל מה שנותר הוא להבין מה אני רוצה. למשך כל החיים. כי זו בוודאות הדרך הקשה יותר, אבל אני לא חושבת שהייתי רוצה דרך אחרת.
אני חושבת שאלך להיות דוגמנית, זונת צמרת, שחקנית-יוצרת וזמרת ברים. לא בהכרח בסדר הזה. בסביבות גיל 40 אני אביא ילד במקרה, אתמסד, אתחתן, אבל זה לא חובה, ואלך להיות מורה לספרות, וסופרת. זאת עם הספרים.
אני הכי אוהב את הילדים הקטנים ואת המילים המקסימות שהם אומרים. ילדים כאלה, שאין להם עדיין מגננות, עכבות. שלא פגעו בהם מספיק כדי שהם יוותרו על הדברים הזכים שבהם.
כן, נראה לי שזה מה שיקרה.
BTW, מישהו סיפר לי שזה נחשב לשיר הכי שמח או משהו? אין בו שום היגיון. המנגינה מדהימה. באמת אחלה שיר.