שמעתי היום את השיר הזה במקרה ברדיו. המנטרה הזו "רוצה לחיות בלי מחשבות, רוצה להיות מבלי לראות . כמה כיף היה לנתק את המחשבות קצת. לא? למחוק הכול. אני בדרך כלל עושה את זה באופן טבעי בסקס, או ספורט תחרותי, או שחייה בים, אבל כרגע הרבה זמן לא עשיתי את שלושתם.
יש לי מרצה אנתרופולוג שמרתק אותי נורא הסמסטר. הלוואי והייתי יכולה להיות בעוד קורסים שלו. יש מצב שאציע את עצמי לעוד קורסים שלו כשומעת חופשית. הוא מדבר איתנו על סימבוליות, שבטים אפריקאים ופטריות. פשוט מושלם. היום דיברנו על זה שאפילו המחשבות שלנו הן סימבולים שלמדנו מאחרים - כלומר אין לנו שום דרך להיות בכאן ועכשיו. או משהו כזה. אין לי באמת כח להרחיב בנושא. נקסט טיים.
בכל מקרה, כמה כיף מדי פעם לשמוע שיר חדש שאוהבים. אני בטוחה שאני צריכה גם רומן חדש. אני צריכה גבר חדש שיעוף עליי בקטע אחר, שיתאהב בי במבט הראשון. גבר שיזרוק אותי למיטה מרוב הטירוף, וינשק אותי בלהט. שינוח עליי אחרי, מתנשף, ומחויך. שילך איתי אחר כך לשבת באיזה קפה יפה של חורף.
התחלתי היום טיפול חדש. חיכיתי לזה הרבה זמן וקיבלתי אותו מהמוסד האקדמי שלי בחינם. אני עדיין פגועה ועייפה מהתקופה האחרונה עם הפסיכולוגית הנוראה ההיא. נאבקתי הרבה לקבל את הטיפול הנוכחי. אני מפחדת שוב להתמסר, לתת את הלב ולהיות הכי פגיעה. מפחדת מהידיים שאני שמה אותו בהן. אבל אולי זו תהיה חווית תיקון.
בינתיים אני מרגישה שאני צריכה את זה, כמה שאולי אני מדברת עם עצמי ושואלת האם כדאי. אחד הדברים שעובדים לי בטיפול הוא להצליח להתעמק במחשבות וברצונות שלי. זה מזרז תהליכים, כי אני משקיעה זמן ומאמץ בחשיבה ובדיבור, למרות הקושי והכאב שבא איתו. אבל לפחות זה יוצא, אני מתעמתת עם זה ומגיעה לתובנות די טובות. 🌼
למשל, להתחיל כבר למצוא עבודה ומסגרת. להתכנס אל עבר מעבר לדירה קטנה יותר מעכשיו במחצית השנייה של 2024, בזמן שהתמונה עם העבודה תתבהר. קשה לי לחיות בדירה כל-כך גדולה. מנטלית ופיזית כאחד. לא הצלחתי בינתיים למצוא שותפ.ה לטווח הרחוק וזה מאוד מעיק עליי. הבנתי שאני צריכה הרבה פחות אחריות מדירת 3.5 חדרים כרגע. יש לי למצוא חתן, בכל זאת 😂
היום הייתי רגועה יותר בלימודים. יותר שקטה ומכונסת. וזה אחרי כמה שבועות שאני מרגישה שהכול בחוץ. שאני עצבנית וביקורתית ואין לי ריכוז או כוח. אני בשלהי הסמינריון שהייתי אמורה להגיש כבר בשנה שעברה ונדחה לו. אני יושבת 2-3 פעמים בשבוע בספרייה, כי אין לי כרגע מחשב נייד, וכותבת את הסמינריון הזה. מילה במילה. בקרוב אסיים. נשארה ביבליוגרפיה, לסדר את הדיון והמסקנות, ולהוסיף הרבה ציטוטים. אחרי שאגיש אותו, כבר אחשוב איפה וכיצד לפרסם 😁
אני לא מבינה למה כל כך מסובך למצוא מישהו לאחרונה. כשאני רוצה משהו רציני, אני פוגשת את הפליירים. כשאני רוצה משהו קליל, אני מתחרטת כי כנראה כבר פיתחתי אלרגיה אמתית ובלתי-נשלטת לכל אנשי ה.. אבוא אלייך ואביא יין. למה שארצה שגבר זר ייכנס לי הביתה עם בקבוק יין? וגרוע מכך, למה אתה רוצה את זה? באמת. תציע לי כבר 2,000 ש"ח מזומן, תקבל גם מציצה ונוותר על כל הציפיות למשהו אמיתי, לא? 🥰
העניין הוא שהם חושבים שאני ילדה תמימה ומתוקה, ולא מספיקים לגלות את הסוטה המשוגעת שנמצאת כאן מתחת לפני השטח 🧚♀️
היום ליטפתי חתול קטן. הוא היה מתוק ועלוב בו-זמנית. חשבתי שכנראה הקמפוס הזה, זה כל מה שהוא מכיר. עניין אותי עכשיו פתאום אם הוא יצא אי פעם משם. הסתכלתי על העולם הזה מנקודת המבט שלו, אפילו מהגובה שלו. הכול היה נראה גדול, אבל גם קטן. 🐱
אני מבינה שצברתי לא מעט חוויות וניסיון, ואפילו ידע שאני יכולה לתרגם לצורות שונות ומשונות. אבל חסרות לי פלטפורמות ואנשים לשתף אותם אותו. ספר הוא רעיון נהדר, אבל אין לי שום ידע בהוצאת ספר או אפילו התחלת איגוד של כלל הטקסטים שצברתי במהלך השנים. מדובר בכמויות של קבצים, דפים, מחברות. פודקאסט הוא גם רעיון מגניב, אבל איך אני מפרסמת דבר כזה? אז יש לי כמה רעיונות ואני מקווה להתעמק בהם. 💭
אני נורא רוצה לחזור לעסק שלי. להשקיע בו עכשיו את הזמן הפנוי שלי וליצור תוכנית מסודרת עם יעדים, מטרות. הלוואי 💫
עומד שם בתמונות בחורצ'יק מאוד אהוב עליי. בתקופת המלחמה היינו המון יחד והוא עזר לי הרבה. לאחרונה קצת התרחקנו אחרי החזרה ללימודים. כל אחד נכנס לשגרה שלו. עלינו גם על שרטון קטן בתקשורת, אבל אני מאמינה שנעבור את זה בקלות רבה. אני מאוד אוהבת אותו וגם כתבתי עליו פה מספר פעמים. הבעיה הכי גדולה בו, הוא שהוא הראה לי איך גבר צריך להתייחס אליי. הבעיה השנייה הכי גדולה היא שהוא כבר שנתיים בזוגיות עם בחור חמוד אחר. אבל קראתי לו היום אחרי השיעור לראות משהו יפה, והוא נענה לבוא ולראות. ואז הוא צילם אותי בשדה, התקרב וצילם מלמעלה. צחקנו יחד. "לך מכאן! אתה מביך אותי", צחקתי וחייכתי למצלמה. 🙃
לילה טוב. 🌊