"אז מה את חושבת לגבינו?", הוא שאל אותי. החזקנו שנינו את כוסות הקפה מביטים רחוק. לא בעיניים.
"אני יודע אם זה זה, או לא. אני מרגיש שזה לא זה." הוא אמר את המילים שאני החבאתי בלב.
אני לא יודעת מה לא עבד ביננו. היה לי מאז הדייט הראשון קשה לשים את האצבע.
יכול להיות שהייתי איתו כדי לא להיות לבד? הוא גרם לי להרגיש בנוח, ונעים.
כל כך רציתי להתאהב הפעם בבנאדם "הנכון". בבחור הרגיש, המלטף, הנחמד.
כל כך רציתי להשאיר מאחוריי את כל השאר.
אבל לא הייתה שם תשוקה אמיתית. לא היה שם משהו שורף ומשגע ומטריף.
ניסיתי מאוד להכיר אותו, להקדיש לו זמן.
ניסיתי מאוד לפתוח את הלב.
היום בבוקר סיפרתי לו הרבה עליי.
על הבלוג והכלוב. סיפרתי לו על ההתנסויות המיניות, וגם הפגיעות שהיו בדרך.
והוא כל כך נרתע ופחד. תוך שעה הוא כבר הלך.
הוא השאיר אותי לבד חשופה ופגיעה. הוא השאיר אותי לבד כאן.
כמו במילים אחרות אומר, "אני לא יכול. אני לא אהיה האביר שלך."
---
דחייה היא דבר קשה. תמיד. גם אם זה היה בחור שהיו לי ספקות לגביו. גם אם דברים שאמר היו דברים שהרגשתי ביני לבין עצמי. אובדן זה תמיד כואב. כואב לאבד את החלום. את החלום שהנה, זו האהבה שחיכיתי לה ורציתי לה ובכיתי לה. זה כואב לי לאבד אותך.
---
אחרי שכבר לא נותר מה לומר, הוא חיבק אותי חזק. זה הרגיש כמו חיבוק אחרון של פרידה. כמה דמעות של אמת החלו לרדת במורד הלחי שלי. הוא לא הרגיש.
"אולי פשוט נרתעתי", אמר.
מצטערת, לא התכוונתי להפחיד אותך.
אני לא יודעת אם אוכל להיות עם בחור שלא יכול לספק לי את מה שאני צריכה. אני חושבת שבסופו של דבר לא הייתי יכולה להיות איתו. לא הייתי יכולה לוותר על חלק כל כך גדול בי.
כן, אני אוהבת שסוטרים לי, שמשפילים אותי, שמתייחסים אליי כמו זונה. אני אוהבת פליקים בתחת, ולהשתגע מתשוקה לגבר שמולי. והוא כל כך רחוק מהעולם הזה, שסטירות זה משהו שהיום נראה לו שהוא לא יכול לתת בכלל.
תוהה ביני לבין עצמי אולי אמרתי יותר מדי בבת אחת. זה קשה אחרי כל כך הרבה התנסויות ואנשים שפגשתי, פתאום ללכת בין הטיפות עם אדם שאין לו זיקה לעולם הזה בכלל. סטירה בעיניו היא אלימות ולא אמצעי להתקרב או משחק או עירור מיני כמו שהיא בשבילי.
---
אז כן. אני עצובה. כי אולי זה נגמר. כנראה זה נגמר. כנראה הוא לא יהיה האחד שלי.
מזל שיש לי תמיד אותי.
---
הוא נישק אותי על הלחי רגע לפני שהלך. הדלת תמיד נסגרת מהר מדי והוא לקח איתו הכול. רציתי במשך כמה דק' אחרי להתקשר אליו. לשאול אם הוא רוצה ללכת לים. להתאוורר. בסוף לא התקשרתי.
שבת שלום