בקרוב יגיע הקיץ. כבר מרגישים את זה באוויר. עוד יש רוח קרירה. עוד צריך לשים סוודר בערב. אבל בקרוב יגיע הקיץ.
בקרוב יגיע הקיץ ואני אלך לים. בקרוב יגיע הקיץ ואני אשחה במים ואשכח את כל מה שאשאיר על החוף.
מדי פעם אני מדמיינת את עצמי. לפעמים עצמי יושבת מכווצת אל הקיר, בראש כפוף ובוכה. לפעמים היא יושבת במדיטציה. אני מצטרפת אליה בכל פעם מחדש ונפגשת עם עצמי. אני מדברת אליה.
לפעמים אני מושיטה לה יד ומנסה לשכנע אותה לקום. לפעמים אני מצטרפת אליה לישיבה ושותקת. לפעמים אני אומרת לה תודה, על כל מה שהיא עושה בשבילי. לפעמים אני מזכירה לה שלדברים לוקח זמן לקרות.
יש רחש של גלים שנשברים אל החוף ואני לידם. מתנפצים בקול רם ומפזרים רסיסים מלוחים של ים. יש מעט כוכבים שניתן לראות, זרועים בשמי הלילה. אני מחפשת שוב ושוב את הקסיופאה ואת כוכב הצפון.
אני מחפשת עוד ועוד. אני עוד צעירה, ועוד לא יודעת מה שאדע שנים רבות מעכשיו. שהחיים שלי כנראה יהיו מורכבים לעד מחיפוש. חיפוש אחר אהבה, משמעות, דיוק.
אני מתחבטת לאחרונה שוב ושוב בכיוון שלי בחיים, בייעוד ובמשמעות. כמה שנברתי בזה כמו כלב בחול, לא הצלחתי למצוא תובנות משמעותיות. אני לא חושבת שהן יבואו כך. הן יבואו באופן טבעי, אולי אפילו מבלי שאחפש אותן. כמו רוב הדברים הטובים בחיי.
ראיתי לא מזמן בחור צעיר שדיבר על אמו שנפטרה. בזמן שהוא דמע הוא סיפר על הרגעים האחרונים איתה. מה שהיא אמרה לו, נכנס אלי ללב בחוזקה. "היא שמחה על החיים שחיה". לפני הנכסים שאני אשיג בחיי, לפני המשרות שאתקבל אליהן, לפני המשפחה שאקים, לפני כל אלה, אני לפחות רוצה לדעת ששמחתי על החיים שחייתי.
חיים שאשמח לחיות, הם בשבילי חיים מלאים בקשרים עם אנשים טובים שאכיר לאורך הדרך. הם חיים של פריצת גבולות ולמידה לא-פוסקת. הם חיים של אמנות. אבל גם חיים של קושי, חוסר ודאות ועבודה מתמדת. אלה הם חיים שאני אשמח שחייתי. חיים של מעשים טובים, ולהיות משמעותית גם עבור אנשים אחרים. באוזן קשבת, בחיזוק, בחיוך.
התקופה האחרונה, חצי השנה האחרונה בחיי, הייתה אחת התקופות הקשות בחיי. במיוחד שלושת החודשים האחרונים שהיו רוויים בחרדות לא-פוסקות, בדיכאון שלא הצלחתי להשתחרר ממנו, בעצב תהומי. אבל בשלב מסוים, הצלחתי לעזור לעצמי. הצלחתי לשבור את המעגל ולמצוא דרך מילוט.
כל כך הרבה זמן ייחלתי ליום-יום שבו אני קמה בשמחה והולכת לישון רגועה. לאט לאט הדברים החלו להסתדר. מצאתי שותפה, אחרי כל כך הרבה חיפושים. התפשרתי והתחלתי לעבוד בעבודה זמנית, עד שאמצא את המשרה שלי. חזרתי לחיוניות. חזרתי לקום מוקדם בבוקר, לאכול בריא כי האכילה הרגשית נרגעה עם המצב הרגשי שלי. עליתי הרבה במשקל בחודשים האחרונים, אבל לאחרונה אני מרגישה מחוזקת שאוכל להרזות ולשמור על הבריאות שלי.
רציתי המון מעצמי בחודשים האחרונים. רציתי להכיר א.נשים חדשים, רציתי אהבה, רציתי לחזור להדריך טיולים. אבל הבסיס שלי היה מעורער. לא היה לי ביטחון כלכלי, הייתי רוויה בחרדות, ואנרגיה כזאת חסמה כל דבר טוב וחדש בחיים שלי. אבל כשהבסיס החל להסתדר, החל ממציאת השותפה, דרך התחלה בעבודה חדשה, גם אם היא זמנית ולפעמים נוראה עבורי, אני יכולה לנשום לרגע. כשאמצא את העבודה הבאה – אוכל להצליח להתקדם לעבר הדברים הבאים. פיתוח התחביבים שלי. היכרות עם אנשים חדשים והבאת דברים טובים לחיים שלי.
לפעמים בכל מערבולת הרגשות והתחושות, שכחתי לחזק את עצמי. גרוע מזה, כעסתי על עצמי, ביקרתי את עצמי. שכחתי להסתכל לילדה הזו בעיניים ולומר לה תודה. על האומץ לעבור לדירה לבדה, גם כשאין לה כסף או עבודה. על ההתמדה בלקום יום יום ולנסות לעשות הכול כדי לעבור את היום הזה. על כל פעם שהלכתי לספרייה ולמדתי. על כל טיפול רגשי שהלכתי אליו. על הדמעות והכאב שהרגשתי, שהיו חלק מהאנושיות שלי.
לפעמים אני יכולה להיות האויב הכי גדול שלי. זה לא קורה בכוונה. אני כל כך רוצה שיהיה טוב, שלפעמים התסכול... הוא מוציא ממני דברים לא-טובים. ואולי גם זו אמרה שיפוטית. אבל אני מנסה לתרגל חמלה.
השבוע עשיתי צעד חשוב וויתרתי על אדם שעשה לי המון רע. וגם כשסלחתי לו וחשבתי שאולי נוכל לחזור להיות ידידים, לא עבר זמן קצר והוא שוב הוכיח לי שאין לו מקום בחיים שלי. אז אני גאה בעצמי שהחלטתי לשים את זה מאחור והפעם לתמיד, הפעם שלמה עם זה הרבה יותר ומתבוננת על זה במבט בוגר יותר.
יש לי תקווה פתאום לאהבה חדשה ואני רוצה להיות מחוזרת ולהכיר את הבחור הבא, בתקווה שיהיה אולי זה שיישאר. וגם זה כשלעצמו מרגש, במיוחד לאחר תקופה של הכרויות שלא צלחו.
בקרוב יגיע הקיץ. אני מחכה לחול החם, לשמש הקופחת ולרחשי הגלים שקוראים לי "בואי", ולשכוח את כל מה שאשאיר על החוף.
לילה טוב :)