היי מה נשמע?
רציתי לשתף אותך במשהו.
אתמול בערב היה נחמד. באמת. למרות שאתה לא מדבר הרבה והרגשתי שאני ממש מנסה לשאול שאלות, להתעניין, לפתח שיחה, קיבלתי את זה שאולי אתה מאלה שלוקח להם זמן להיפתח ולא רציתי לדחוק. אהבתי שהכנת לאכול, וסתם לשבת איתך ולראות משהו.
אבל היום בבוקר, לא הרגשתי טוב. הרגשתי שאתה מאוד מרוחק. אתמול הלכנו לישון מחובקים, והבוקר, כאילו היית אחר.
אתה יודע, עשיתי הרבה מאמץ להגיע אליך והבעת רצון גדול שאני אבוא, אבל זה כאילו שהרצון הזה נעלם היום בבוקר משם, והרגשתי שאתה מחכה שאני אגיד לך "יאללה אני מוכנה ללכת", כי לא היה לך נעים לומר את זה.
אפילו לא שאלת אותי בצהריים אם הגעתי הביתה בשלום.
חזרתי בתחושה ריקה ועצובה. זהו.
---
אני די בטוחה שאחרי ההודעה הזו הוא ירשום לי שהוא מצטער כמובן, אבל כנראה שזה פחות מתאים. זה כנראה יצער אותי כי הוא כן מצא חן בעיניי. ואז, אולי אני אגיד לו שאם הוא ישנה את דעתו ויחפש משהו רציני יותר, אז הוא יודע איפה למצוא אותי.
---
מדהים שבזמן החזרה הביתה, The drive of shame שלי, חשבתי על כמה שאני אשמה. שאני שוב עושה סקס בלי מחויבות. שאני שוב חושבת שאני יכולה להתמודד עם קשרים לא-רציניים ולהנות מהם. שאני לא הייתי צריכה להיכנס לזה מלכתחילה.
אבל זה המבקר הפנימי שלי. ובחודשים האחרונים אני מנסה להרגיע אותו. ולהתחיל להגיד לעצמי שאני בסדר כפי שאני. שאני לא מזיקה לעצמי, ואני לא אשמה בסיטואציות מסוימות שקורות לי (כמו זה למעלה, למשל). תראו איך בקלות יכולתי להאשים את עצמי ולהעמיק את הבור של העצבות הזה.
אבל אם אני אומרת לעצמי, שאני דווקא לא האשמה. שאני באה ברוח טובה ושמחה, ונתקלת בכתף קרה. זה קורה. וזה לא נעים. אבל זה לא אומר מיידית שאני האשמה כאן.
---
כמה עוד שריטות הלב הזה יכול לקבל?
כמה עוד אקפיא אותו אחרי חום קיצוני?
כמה עוד דמעות, וכמה עוד בקרים ריקים?
ולמה אני אף פעם לא מרגישה שהם היו שווים את זה?
---
בנימה חברית,
הייתם כותבים את ההודעה בפסקה הראשונה? אתם חושבים שזה חשוב וכדאי לשתף בדבר כזה? יכול להיות שהוא יפתיע אותי ולא ישר יחתוך, או שזו הרמה להנחתה. קצת פרטים - זו פגישה שנייה שלנו. הוא אמר מראש שלא מחפש משהו רציני, אבל גם לא חד"פ, אבל שיהיה חיבור וכיף. אני זרמתי עם זה בעיקר כדי לראות אם יש פוטנציאל להמשך. האם זה מוקדם מדי להיכנס לשם? האם ההודעה הזו יכולה לרסק כל פוטנציאל להמשך או שזה חשוב בשביל האוורור והתוקף לרגשות שלי? אולי שניהם.
סטוריז,
שתמיד יש לה שיר לכל סיטואציה...