לפני שנתיים. יום שני, 30 בדצמבר 2024 בשעה 18:49
אני כבר יודעת יותר מדי מילים.
אני כבר יודעת יותר מדי אנשים וגברים.
אני יודעת להוריד דמעות די בקלות,
לספר מה שלומי באמת,
להסביר את ההבדל בין דבר אחר או כזה.
וזה רק מתסבך אותי.
זה רק גורם להכול להראות לבן על לבן.
ואני מחפשת הכוונה, או כוונה, או רצון ברור.
אבל אני גם לא יכולה לצפות מאף אחד אחר להבין מה אני רוצה או מרגישה.
אבל נדמה שגם אני לא יודעת בעצמי.
ואני אף פעם לא עוצרת רגע לחשוב, או להרגיש באמת.
שום דבר לא ברור לי.
זה כמו שריר כזה שאף פעם לא עבדתי עליו, או שהוא התנוון או נשחק או נשרף.
ואולי גם אף פעם לא הסבירו לי להסביר איך אני מרגישה, מה אני רוצה או צריכה.
זה שאני מודעת לעצמי קצת יותר,
וכותבת לעצמי את הדברים כדי שלא אשכח,
רק הופך את הרצון להבין את עצמי ואחרים
למתיש.
מאוד.
לילה טוב🖤