לא אשנא אותך באמת.
בסוף, לא.
אבין שאתה בנאדם, ויש לך מגרעות, וקשיים, כאבים וסבל ממשי בחייך. ממש כמו לי.
אעמוד על הטעויות ביננו ואלמד מהן, ואמשיך הלאה.
אני אוהבת אותך מאוד. אין לך מושג כמה. לא יודעת אם אפשר כבר לכמת כזאת כמות של השתוקקות וכמיהה.
אני יודעת שאחרי הרבה זמן הצלחתי להתאהב שוב.
והיה לי טוב, ויפה, וקסום. מביך וקשה ומטלטל. בכיתי וכאבתי והוצפתי. ככה נראית האהבה שלי, נהר משתפך.
לא היה לך סכר מספיק חזק כדי לעצור את זה, או להכיל את זה. אז עזבת. וזה ממש בסדר, זה שלך. היית, עד כה, המאהב הכי טוב שהיה לי. וזה הזמן שלי לעזוב.
אני אתגעגע אליך, גם מבלי לרצות לחזור. אני אחשוב עליך תמיד כשאעבור לידך. אני אזכר ברגעים היפים שהיו, ואתה יודע שהיו. אולי עכשיו זה לא נשמע לך, אבל אתה גם תיזכר בי מדי פעם. אולי.
אולי יהיו לך דברים שיזכירו לך אותי. אולי נשים שיידמו לי במידה כזו או אחרת. אולי דמויות שתפגוש. יש בי הרבה ממך בזמן קצר. ואולי גם בזכותך השתחררתי מעול המשפחה שלי.
עשיתי טעויות, שיתפתי הרבה, אבל ידעתי להתייחס לעצמי בחמלה ולגייס את כל המשאבים שלי לטובת ההצלחה בדבר הזה.
אבל עכשיו אני מאחלת לעצמי לקשר הבא הרבה פחות להתאמץ. לקבל את הדברים כמו שהם, ולשחרר.
אז הנה לך,
זו הפרידה שלי.
אתה מבין הגברים הבודדים שזכו לשמוע את המילה מאוהבת ממני, נראה לי בעצם שאתה השני.
הכול היה אמיתי מבחינתי.
ורק ברגע שאמרתי את זה, זה השתחרר. הנה, אני מרגישה משהו. שתדע. שתזכור.
בפעם הבאה לא אחכה כל כך הרבה זמן כדי לומר את זה.
א' אני רוצה שיהיה לך הכי טוב בעולם, וגם לי. שתפגוש את אהבת חייך הטובה לך, ואני לי. הלוואי ונתראה שוב, ככה במקרה. נגיד שלום מובך ונמשיך בחיינו.
הדמעות שלי הן סימן טוב. היית משהו מאוד מיוחד עבורי. הזזת בי דברים בזמן כל כך קצר, כי נורא רציתי אותך. נתת לי פידבק טוב וניסית לשמור עליי. הכלת אותי כמה שיכולת. וגם אני.
לא חושבת שניסית לפגוע בי פעם אחת, או להזיק לי, זה פשוט יצא לך לפעמים די מחורבן. כי לפעמים ראית בי ילדה ולא האישה שאני. ואתה היית לי דמות אב כזאת והוצאתי המון. את חרדת הנטישה, את הצורך לשנות ולחנך.
ובאופן כללי, כשלא פיתחת רגשות כלפיי, זה היה בסדר גמור. אם לא היית ממש בקטע שלי. אני נלחמתי על אדי הדלק האחרונים שלי. עד שכבר לא יכולתי לנשום.
הלוואי והיית יכול להיות כנה כמוני קצת יותר מהר. לא צריך לשקר, או לתרץ, או לפחד. אפשר פשוט להגיד לא ברור. המסרים הסותרים שלך היו הגיהינום עלי האדמות עבורי. בלבול תמידי שהושלך עליי. הרגשת מאוים ממני בכל כך הרבה רבדים. זה פשוט לא היה נכון לשנינו.
אז אני ממש משחררת אותך. שוכחת ונפרדת. סוגרת את הפרק הזה, הקשר הזה. הדבר היחידי שאין לי זו תמונה שלנו ביחד. רק בלב.
💔