* המתיקות שבעשיית כלום (איטלקית).
● מקור התמונה:
● ניקסן היא פילוסופיה הולנדית שמציעה גישה פשוטה בהרבה - לא להתמקד בנשימות, לא לסרוק את הגוף כדי לבחון איך הוא מרגיש ואפילו לא לבחון את המחשבות שעולות מדי פעם - אלא פשוט באמת לא לעשות שום דבר - בלי מאמץ, בלי אג'נדה וחשוב מהכול, בלי רגשות אשמה.
---
לעשות כלום זו אמנות בפני עצמה.
ייתכן שלפני כולם, אני השולטת הכי דומיננטית בחיים שלי? וורקוהוליקית? ומה אני עושה עם המחשבה הזו. אולי מתבוננת בזה, אבל נותנת לזה לעבור כמו ענן. כותבת ושוכחת. ככה אני. ואני רוצה להפסיק לחשוב לפעמים, להרגיש, לשאול. באמת. זו מתנה להפסיק לחשוב לרגע.
להוריד את האוזניות, להסיר את המסכות, לקלף את השכבות ולחשוף הכול. ולהפסיק לחשוב, לדאוג, לשאול. איך עושים את זה? זה מעגל שלא נגמר. אני כבר צריכה להתחיל עם הפרויקט הבא שלי. אני מחפשת אתגר. הזמן אוזל. אבל לא באמת.
קיבלתי מתנה לחיים שלי, לחיות כאן, במושב, באופן זמני ומודע. אני חייבת לדעת שהימים שלי לא מבוזבזים. או שאני בטיול, או שאני בעבודה, או שאני עם חברים. אני פשוט באמת לא יודעת לעשות כלום. ובשנה וחצי האחרונות אפילו סרטים או ספרים לא מחזיקים אצלי יותר מחצי שעה.
בטח שהעבודה האחרונה לא הוסיפה. רק רוקנה אותי עוד ועוד. אבל זה בעבר. הכול בעבר. ואני בהווה. חלק היה הבחירה שלי וחלק לא. ועכשיו יש לי הווה מתוק, קשה ומפחיד. אבל מיוחד.
זוכרים את הסצנה מלהתפלל, לאכול, לאהוב? כשהאיטלקייה מספרת לג'וליה רוברטס על אמנות הלא לעשות כלום. La Dolce Far Niente (המתיקות שבעשיית כלום). הלוואי... גם ככה עוד שבועיים אני אתחיל לעבוד סוף סוף... אז אשתדל להנות מאמנות האי-עשיית כלום. גם ככה אפילו כסף כבר לא מרגש אותי. רק עסקים.
שבת שלום ומנוחה.
יחסית :)