* להתמקד אך ורק בהתקדמות של החיים שלי למעלה ולא בשום כיוון אחר.
* להיות בחברת אנשים שרוצים להצליח כמוני. בלבד.
* לשאוף להיות עם אנשים בגילי פחות או יותר.
* להודיע לאיה כשאני הולכת לישון, שלא תעשה רעש.
* לסדר לי פינת עבודה במרפסת ולאוורר את החדר.
* לשים לי פינת קפה בחדר.
* לסדר את החדר ולשחרר את המטבח והסלון המבולגנים.
* להפסיק "לחנך אותה", ולעבוד על עצמי.
* בשאיפה בחודש יוני לעזוב לדירת שותפים שמתאימה לי. לחזור לעיר שלי.
* לעזור לאיתן עם השיווק ולעבוד שם בהדרכות.
* להפציץ עם העסק ולהתחיל להוציא סיורים.
* להרוויח טוב ולחסוך לתואר שני.
* להתחיל תואר שני באוקטובר.
המצב עם חתיכי:
* מתמודדת עם החוסר שזה מייצר אותי.
* משחררת ולא משקיעה אנרגיה ב"לחנך" גם אותו.
* בונה לעצמי חיים עצמאיים שלא "אזדקק" לאף גבר.
* אני חושבת שבגדול אם בשבוע הבא לא ניפגש, אז אצטרך לעשות את השיקולים שלי בנושא.
* חתיכי הוא חתיכי וחמוד מעצם היותו, אבל.. לסטורי חסרים הרבה דברים במערכת יחסים איתו. ומה היא תעשה? כלום. תשחרר. תמשיך הלאה. תהיה צלולה בדעתה ובחייה ותבחין בפרטים ובמה שביניהם.
מסקנות לקשר הבא בחיי:
* לפני סקס, חשוב לבדוק האם יש בסיס טוב לחיים משותפים יחד.
* לבדוק כוונות - האם הוא מחפש כמוני שותפה לחיים ופנוי לכך.
* לבדוק ערכים כלפי נשים, משפחה ועצמו.
* לבדוק האם נוכל להיפגש מספיק זמן? התקופה הראשונית לפני הסקס תוקדש ללבדוק את זה.
* הסקס הוא לא המטרה ולא הדרך, הוא אמצעי לחיבור אחרי שיש לי ביטחון בדברים הנ"ל.
* מראה לא משנה כמו אופי ובגרות.
קטע לשבת:
"הבודהיזם מלמדת שבצלילות הדעת אפשר לדעת את העולם נכוחה, בלא ציורי הפחד והתשוקה, ובלא עכירות התעתוע. צלילות הדעת מתבוננת בחולי, בזקנה ובמוות בלא לקבור אותם בבתי החולים, בבתי האבות ובבתי הקברות של תודעתנו.
האימון בצלילות הדעת הוא אימון של יום יום.
הנה אני לועס. הנה אני כותב. הנה אני קם, יושב, מטיל צואה, הנה אני בהיר, הנה אני מבולבל. הנה עצב. הנה שמחה. הנה עכביש רץ, ענף נע ברוח, הנה איש זקן מנגן בכינור. המטבעות בתיק הכינור. פניו של האיש. המחשבה שבי על בדידותו. הטלת המטבע. צליל נקישת המטבע בתיק הכינור.
צלילות הדעת מבחינה בפרטים ובמה שביניהם. אדם שראייתו צלולה עומד על שפת אגם או נהר, ורואה את טיפות הגשם הגדולות כשהן מכות על פני המים. לרגע הן טיפות גשם. ברגע הבא הן חלק מן האגם. ברגע הבא חלק מן האוויר, אחר כך מן הענן, אחר כך גשם, כלומר טיפות גשם.
צלילות הדעת תראה את טיפות המים במלוא נוכחות קיומן, ובו בזמן בחלופיות קיומן. היא תראה אותן מלאות אבל גם ריקות. הנה טיפה. והנה היא אדווה שעל פני המים. צלילות הדעת תתפעל, אולי מן הטיפות, אבל לא תאחז בהן. היא תניח להן, לא תעצור אותן בהימזגן במי האגם; הרי גם אם תרצה לא תוכל. היא לא תנסה לכבוש אותן, לאלץ אותן או להכפיפן לדעה, רעיון, או רצייה. היא תראה אותן כמות שהן. ברגעי חסד תראה טיפות בודדות בייחודיותן. הנה גדולה. הנה קטנה. הנה מקפצת. הנה טובלת. הנה מתרסקת. הנה נמזגת.
אני רואה טיפות מים. אבל מי ראה מעולם טיפת מים אחת יותר מאשר שבר שנייה? ואם נטעין את הטיפה במחשבות של פחד, או תשוקה, אושר, או סמליות ["העולם הוא כמו טל"], מה הטעם? מה יהיה גורלם של כל אלה?
כמו טיפות המים, כנראה. כלומר – קצף על פני המים. או כמו 'טיפות המים', כנראה. כלומר – אותיות על דף.
כשאני פנוי מרעיונות על טיפות המים אני יכול, אולי, לראות אותן כמות שהן. אפילו לא כ'טיפות מים'."
מאת יעקב רז (הקדמה לספרו של יובל אידו טל "בודהיזם: מבוא קצר" בהוצאת מפה ואוניברסיטת תל-אביב)
---
לא משנה מה יקרה, אני אדע להגיד לחתיכי להתראות במידת הצורך בלי שהדברים ייעשו מכוערים. אמנם אין דרך קלה לשבור לב, אבל זה לא שיברון לב. זאת גדילה.
אני אוהבת אותו כבנאדם ומעריכה אותו מאוד. גם את איה. אבל זה לא אומר שאני צריכה לנסות לחיות איתם ולהקדיש את כל האנרגיה שלי אליהם. דברים צריכים לבוא בקלות, אחרת המאמץ והקושי ישאבו את כל האנרגיה שלי.
ל-ש-ח-ר-ר.
עובדת בונוס: זוכרים את המורה למתמטיקה מכיתה י"א שהייתי מפנטזת עליו בכיתה? פגשתי אותו במקרה השבוע. הוא חיבק אותי. הוא נשאר מתוק.
השבוע עשיתי לגו מזה 15 שנה לדעתי. תחביב טוב שאפתח אותו :)
לא להתפשר אף פעם על פחות ממה שאני צריכה ורוצה.
שבת שלום ❤️