בשבועות האחרונים יצא לי לחלום עליו כמה פעמים. בחלומות, פעם אחת כתבתי לו מכתב שכזה ורציתי שנחזור להיות ביחד. בפעמים האחרות הוא הופיע ברגעים שונים שאני לא זוכרת. אבל אפילו בהופעה שהייתי בה ביום חמישי, תהיתי לרגע אם מישהו בקהל זה הוא.
יצא לי לחשוב על זה. מהן המשמעויות של החלומות האלה? האם הם באמת מתארים געגוע אליו, או שמא מסמלים משהו אחר?
באחד הערבים כתבתי את זה:
אני שונאת את זה שאני עוד אוהבת אותך
אני שונאת שאני לא מצליחה להבין
אני לא מוצאת הגיון בך
ובטח שלא בי
אני הולכת להופעה, וחושבת שאני רואה אותך בקהל
הולכת לסופר ומדמיינת שזה אתה מאחור
וגרוע מכל
לילה אחר לילה
אני חולמת אותך
אתה לא עוזב לי את המחשבות במנוחה
כמה שחשבתי שעבר זמן
הסתבר שלא עבר מספיק
הרעל שאתה עוד לא עזב לגמרי
את הדם שלי
מה יהיה התיקון שלי לזה?
איך אצליח להרכיב את הפאזל הזה?
כנראה שבסוף, כמו כולם,
אני אזכור אותך כחלש
כל כך חלש
שלא באמת רצה שמישהו יאהב אותו.
בפנים ידעת,
אתה שאתה שקר חלול ומסוכן,
תפוח סדום.
תפוח סדום הוא הפרי של צמח מדברי בשם פתילת המדבר (Calotropis procera). הפירות שלה נראים כמו תפוחים טעימים ורעננים, רק שמי שינסה לטעום אותם, ייתקל בפרי חלול ורעיל.
זה מה שמתגלה פנימה:
אז אתה.. היית לי תפוח סדום.
ראיתי את הפרי ודמיינתי את הטעם המתוק שלו,
ורק אחרי שטעמתי אותו
הבנתי שזה היה תפוח מורעל.
ובינתיים, גם הבנתי לי ביני לבין עצמי, לא אהבתי את הבחור הזה. זו לא הייתה אהבה. הייתי מכורה, ונתונה למניפולציה מתמשכת. מאדם נעים, מקסים ומפרגן, הוא הפך לאכזבה בלתי נגמרת. ובכל פעם שניסיתי להפסיק את זה, הוא אמר מילים יפות והשקיע הרבה זמן להסביר שהוא ישתנה. שזה ישתפר. אז אולי זה הרגיע אותי למעט זמן, אבל אחרי השקט נוכחתי לדעת שדבר לא השתנה. מעגל שלא נגמר, עד אותו יום שבו שברתי אותו. ואמרתי לו את המשפט הבא: "אני מאחלת שתכיר גם בחורה שתיתן לך פירורים תמורת האהבה שלך. שתיפגע ממנה כמו שעשית לי", אבל לא סיימתי את זה בסוף כזה עצוב, בסופו של דבר הוספתי: "אבל אחר כך, אחרי שהלב שלך יישבר, שתכיר גם מישהי שתאהב אותך באמת, ואתה אותה, ושתהיה מאושר. אני פשוט לא רוצה לבזבז עוד יום אחד בתחושה שלא אוהבים אותי כמו שמגיע לי".
קשר כזה, מהסוג שהיה לי ולו נקרא בשפה המדעית Trauma Bonding. קשר טראומה. זה קשר רגשי חזק שמתהדק דווקא ממחזוריות של פגיעה - פיוס - תקווה. הפוגע גורם לנפגע להרגיש מיוחד ואהוב מאוד בהתחלה, ממש כמו פצצת דופמין. אבל אחר כך הוא פוגע בה. אחרי הפגיעה מגיע פיוס והתנצלות, שמחזק שוב את החיבור. זה מאוד דומה להתמכרות מהסיבה שהמוח מחכה לחיזוק הבא - פיוס והבטחה לשינוי.
שאף פעם לא מגיע.
לילט 🍏