התעוררתי הבוקר, והחלום הרגיש כל כך אמיתי, שהרגשתי עדיין בתוכו. הרצונות מתוך החלום גלשו למציאות שבחוץ, ומצאתי את עצמי... שואלת, חושבת, מתלבטת עליך.
חלמתי שאני מחפשת דרך ליצור איתך קשר. כבר לא זוכרת בדיוק, חוץ מהרצון העמוק שהתעוררתי איתו לכתוב לך.
לא שאני רוצה פתח לקשר חדש איתך. מה פתאום. רק לכתוב לך שאני יותר טוב, לשאול מה שלומך ולדעת שאתה בסדר בעצמך. קצת לנקות את התמונה המלוכלת כל כך שנשארה לי ממך.
ואז תהיות, מה פשר כל זה. למה לך בכלל ליצור קשר עם מישהו שכבר לא בחיים שלך די הרבה זמן. פעם הוא היה כמעט כל מה שחשבת עליו, והיום... הוא נשאר רק בחלומות.
חשש קל, האם תענה באותה קרירות ועוקצנות כמו אז כשכתבתי לך במלחמה בקיץ. האם זה יציף דברים שכבר עברנו אותם? ולמה באמת, אני רוצה ליצור קשר.
אולי להרגיש אותך שוב, קצת נעים אליי. אולי לשמוח אם אתה תשמח בשבילי. שמצאתי מקום, ומצאתי עניין, ו.. אני בדרך נכונה.
האם אני אסתפק בלשמור את כל זה לעצמי?
נראה..
שבת שלום🌸