אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Story Goes To Hollywood

כל מי שלמד תיאטרון יודע שהמופע חייב להימשך.
לא שלמדתי תיאטרון, אני מאלה שכותבים את ההצגה.
לפני 3 חודשים. יום שבת, 20 בדצמבר 2025 בשעה 17:32

 

6 חודשים עברו,

ואני קרובה מתמיד לשלוח לו הודעה קטנה. ואני כל כך חרדה. כאילו עוד לא יודעת כמה אני עוד יכולה להיפגע. הצטיירה לי איזו תמונה בראש שהוא רואה בי.. אדם רע. ובא לי.. להפיג את זה, כנראה.

כבר החלפתי כמה פעמים תמונת פרופיל בווטסאפ. כבר חשבתי על השאלה הראשונה ומה אגיד אח"כ. הכול מתוכנן לפרטי פרטים. כיאה לבחורה כמוני.

רק נשאר ללחוץ על ההדק. זאת אומרת, לשלוח את ההודעה (בלי התמונה שתכף תראו). 

 

 

אני פשוט לא מפסיקה לחלום עליו...

 

והלילה?

אני פוגשת את חבר שלו, לא לפני שאני רואה אותו בעצמו. הוא רזה בהרבה ממה שאני זוכרת אותו. והיה מאוד עצבני. לא זוכרת למה. אבל הוא לא פנה אליי ולא דיבר. רק הרגיש לי שמפריע לו שאני מדברת עם החבר שלו.

אני שואלת את החבר: "האם היה לו רגש אליי?" והוא עונה בכנות רבה, "לא. וזאת חברה שלו- הם ביחד כבר שנה ומטיילים בכל העולם יחד."

אני מודה לו על הכנות, ורואה גם את החברה. איכשהו בחלום ידעתי שהם היו ביחד גם לפניי. ואז אני יוצאת מהבית שהחבורה המוזרה הזו גרה בו.

יורדת בספירלת מדרגות ארוכה למטה. ומתעוררת. 

 

 

באמת אפילו לספר לו שיש לי עבודה חדשה ולשאול לשלומו אני לא יכולה? אפילו לא זה?

 

Story's 💣🖤

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י