ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Story Goes To Hollywood

כל מי שלמד תיאטרון יודע שהמופע חייב להימשך.
לא שלמדתי תיאטרון, אני מאלה שכותבים את ההצגה.
לפני ארבעה חודשים. יום שישי, 30 בינואר 2026 בשעה 20:10

 

זה לא שלא אתגעגע אליך

לא שלא אמשיך לתהות

או להיזכר בך

 

בימים האחרונים ראיתי אותך בכמעט כל דבר

בסדרות הטלוויזיה המטופשות ביותר

בסרטים, בשירים.

 

רציתי לעשות את ההחלטה הנכונה,

לא בהכרח זאת שתשיג לי הנאה, עניין או פנטזיה,

ההחלטה הנכונה.

לשחרר, לוותר, להשלים.

וככה סיימתי, ב"שלום".

לא להתראות, זה לא שנתראה, נכון?

אז שיהיה שלום.

 

כשאמרת שאין לך זמן,

זה הזכיר לי דברים אחרים, 

שאני לא רוצה להיזכר בהם.

 

ולעיתים עוד עולים ספקות,

שיניתי היום את דעתי, בראש שלי,

עשרות פעמים.

 

האם פספסתי כאן משהו?

מנעתי ממשהו לקרות לפני שבכלל יכל להתחיל?

 

לא...

זה יכול היה לקרות מזמן.

אבל זה נגמר מזמן.

וזה לא נועד לקרות שוב.

מה שצריך לקרות - קורה,

וזה לא אתה.

 

 

מאוד רציתי שנתנשק. תהיתי גם מתי זה יקרה.

עכשיו אני יודעת את התשובה.

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י