ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

נו בסדר. שיהיה

מחשבות פרוצות מתוקות לפעמים עצובות של ילדה בלי אבא
לפני חודשיים. יום שלישי, 12 במאי 2026 בשעה 20:14

 נכנסת לכאן רק ברגעי השפל, כשטריגרים צפים והמוזות חוגגות. 

נדנודי שינה עם פלשבקים לבת הארבע שאני במיטת קומותיים עם עוד שישה או שבעה אחים ריח השתן מסמא את אפי אני מתהפכת שוב ושוב ושוב בנסיון נואל להרדם אני מבטיחה הבטחות מגרדת עמוק מידי בראשי שורץ הכינים ובוכה לסדין המוכתם אני אתן הכל כדי להרדם 

אני חושבת שזה החלק הכי עמוק וזה שמרכיב אותי ליצור הכלאיים שאני היום. ילדה בת 4 כלואה בגוף של 35

לאלוהים ולקלונקס הפתרונות 

לפני חודשיים. יום שלישי, 12 במאי 2026 בשעה 17:20

תוהה למה עדיין לא מחקתי את האפליקציה הזו. 

רק תשובות לא נכונות

לפני כחצי שנה. יום רביעי, 21 בינואר 2026 בשעה 19:14

שנגמר

שפחות ופחות עושה לי את זה הקשישים כאן וגם בכללי...

זה קצת מפחיד 

מסקרן

ימים יגידו

זה בעצם אומר שאני הולכת ומתבגרת? :(((

לפני כחצי שנה. יום רביעי, 24 בדצמבר 2025 בשעה 13:24

פאקינג 

בודדה

משועממת 

ריקה

 

איך זה הגיוני בכלל

לפני כחצי שנה. יום רביעי, 17 בדצמבר 2025 בשעה 16:09

החורף נוגס בי נגיסות מרושלות של לבדוּת ומשאיר לי פירורים של עצב על הפיג'מה 

לפני כחצי שנה. יום שבת, 6 בדצמבר 2025 בשעה 16:38

הכל כרגיל.

 

***

אני חושבת שהבלוג האחרון לא קיבל את היחס הראוי לו.

השתדלתי להיות ממש גזענית כלפי כל המגזרים אבל זה כנראה לא היה מספיק וחבל

לפני כחצי שנה. יום שלישי, 2 בדצמבר 2025 בשעה 5:52

שוגר דדי גיבור רהוט וחביב עד מאוד שישא בעול מחיר טיפולי השיניים שלי

שיחבק אותי בגאווה אחרי כל טיפול ויחייך אלי בעיניו הטובות והמבינות

שנתכרבל לנצח ונצפה בסרטי דיסני, או שואה או אימה לאו דווקא בסדר הזה

שנטוס למקומות בעולם שעוד לא הגעתי אליהם ונשחק באבא וילדה בזמן איכות 

שנזדיין כמו ארנבים ונצחק עד דמעות.

מצוי:

אדומות מבבונים עלגים שגרים ביחידה מעל ההורים/נשואים/סדרני מחסנים שעשו סדנאות של סטאס אמן פיתוי/היפים מזדקנים שחורזים זימה מנוקדת/נשלטים צעירים ושעירים בעלי אונה פגומה/שולטים שבקושי שולטים על הסוגרים של עצמם/זוגות מוכי איידס שחושבים שאמכור את הפות הוורוד שלי תמורת שורה/שכירים אפרוריים עם ריח של חריימה באצבעות/קשישים שבטוחים שעם קצת מיץ אומץ אפול לידייהם כמו גפילטע פיש רוטט והיד עוד נטויה. 

כמה כיף לחיות♡

לפני כחצי שנה. יום שני, 1 בדצמבר 2025 בשעה 15:58

בשביל כפיות

מזלגות

סכינים

חצי חיבוק 

ליקוק

זיקפה

ליטוף חטוף

נישוק

לפני כחצי שנה. יום רביעי, 19 בנובמבר 2025 בשעה 16:45

הצלחתי לבכות ,

בדרך הביתה על הקורקינט הבדידות נעשית נוחה יותר

אין לי מושג איך אבל אני יושבת בפארק ליד הבית עושה נשימות והתבודדות אחרי יותר מעשור

 

טאטע♡

לפני כחצי שנה. יום שלישי, 18 בנובמבר 2025 בשעה 19:08

בכי עסיסי כזה שתקוע עמוק

לא מצליחה לחשוב על רעיון טוב להוציא אותו החוצה

 

אולי דוגי

אוף