נו בסדר. שיהיה

כנראה שהרגשתי את הגשם לפני שהוא הופיע וכבר כמה ימים שאני במוד של קינון ביתי וערבים אינטימים עם השותפים  וחברות שלי וזה משמח אותי בצורה בלתי רגילה.  

אתמול עשיתי מסיכת בוץ וחידשתי את הג'ינג'  והיום עשו לי שעווה ואיך זה משנה פתאום שהבית נקי ומסודר ויש מרק על האש ואני נקיה חלקה ומתוקה שוכבת מכורבלת עם הדובי במיטה ושומעת את הגשם נוקש בחוץ

ונעים לי. 

בא לי שתבוא כבר אבא. 

מתאוששת טיפין טיפין.

עדיין קמה מזיעה יותר ממה שהייתי רוצה,

עדיין תחושת אי נוחות קלה במרחבי האף אוזן גרון.

מדוכדכת קלות

אפאטית. 

בגדול המצב במגמת שיפור אבל .

תמיד יש את האבל הזה 

המעיק 

המציק 

הסמיך

השמנוני הזה 

שמסרב להישטף עם שאריות המחלה ועם שיעולים יבשים אחרונים.

דחוף מסיבת כירבולים ציחקוקים וגסויות שתחזיר לי את הצבע לפנים. 

תכתבו לי מה הדברים שמשמחים אתכם.ן 

או סתם דברים חמודים ולא מיניים. 

כמו כן- לא ממש במצב להיכרות מעמיקה עמכם.ן הסליחה 

אני כבר לא מצליחה להיזכר מי אני.

או יותר נכון מתחילה לאבד תיקווה שאי פעם אעשה מין אוראלי מרצוני החופשי כי כרגע  כל בליעת רוק מתפוצצת לי בגרון ובאזניים וגורמת לי להתגעגע להחלמה השיגרתית שלי מתאונות אופניים. 

והליבידו שלי שמת מה איתו? 

רוצה רק לשים את הראש שלי על הברכיים של דאדי ולקבל ליטוף.

מרגישה שזה מה שיבריא אותי. 

זה ומיץ משזיפים מיובשים,  כך אומר הרמב"ם אותו אמא שלי מתעקשת לצטט כל 5 דקות כשהיא מתקשרת עם העצות אחיתופל שלה..

(חולה עליה אבל היא קצת מיושנת לטעמי , ממש מעט (; {אמא, כן? לא השיטה. השיטה כל כך לא רלוונטית שזה מביך} נו..הגיגים של חרדלש'ית ועוד בסוגריים כפולות,  כנראה החום משפיע עליך יותר ממה שנדמה לך ילדונת)

פתאום בחסות החום והצימרורים וההזעות והגודש באף הכל נראה מוזר כזה

מנותק.

זה כאילו יצאתי לרגע מהגוף של עצמי ועכשיו אני צופה כאן בבועה הזאת שיצרתי כאן בכלובי והכל מרגיש מנותק מוזר אפילו מביך קצת...

מתי הפכתי להיות כזאת קינקית? 

זה כאילו יש ימים שהעולם הזה נראה לי כל כך לא קשור לחיים המאוד ספציפיים שלי שאני שוקלת למחוק את האפליקציה ולהוריד אוקיקיופיד. 

אבל אז אני נזכרת כמה כיף היה לשכב על הבטן מחובקת עם הדובי שלי ולקבל אצבעות חמות ואוהבות מאבא. 

נ.ב

סליחה שלא עושה הרבה לייקים  ושלא כזה מגיבה ולא עונה ל90 % מההודעות.  זה לא אתם, זו אני

יש לי חיים פשוט ❤

לא יודעת מתי התחיל אצלי החוסר בביטחון עצמי,

אולי מאז הכרס שצימחה פרא וסירבה לרדת?

אולי המעבר מילדה צנומה ושטוחה לילדה מלאונת עם ציצי מכובד? 

לא יודעת.

לפעמים אני מאשימה את בית יעקב והגרביונים והמורה שמדדה את אורך החצאית עם סרגל ושלחה אותי שוב ושוב לחדר המזכירות כדי להביא גומיה נאותה שתאסוף את רעמת השיער שלי.

תמיד הייתי פגומה

לא מושלמת.

אז אתה מבין למה זה לא יעבוד ביננו?

כי אתה אוהב אותן קטנות רזות חלקות חיוך מושלם ופאסון של דיילת באייר פריז

וזה לא רק אתה למען האמת. 

זו תרבות הפורנו שאני צורכת...

או הו כמה שאני צורכת.

זה התמונות שכולן מעלות כאן. 

יפות חלקות רזות מקסימות.

לכולן יש פות חלקה ומתוקה וחור תחת ורוד וחמוד.

לאף אחת אצלך בתמונות ובתאורים אין חצ'קון סורר על הישבן או שערה מיותרת.

ולי קצת נמאס להתחרות בכל זה.

נכון מדי פעם קופצת עלי הג'ננה ואני עושה שעווה בכל הגוף ומורטת שיערות ועושה ציפורניים אבל רוב הזמן אני פשוט אני.

והתחת שלי לא מושלם והעור שלי הוא לא שנהבי ובוהק ומוצק  והפות שלי לא תמיד חלק אבל הוא יפהיפה ומתוק ולפעמים יש לי לא עלינו חצקון בישבן וחור התחת שלי רחוק מלהיות מושלם ולכן אני קצת נרתעת מאנאלי למרות שאין דבר שיותר מחרמן אותי מאצבע או פלאג תוך כדי סקס לפני ואחרי.

(אנאלי זו בכלל סריטה עמוקה וכאן נדמה שכולן תמיד מוכנות נקיות מחוקנות עם תחת מהסרטים ואיכויות של כוכבות פורנו)

ובכלל, נראה שעברת כל כך הרבה, חווית אינסוף של חוויות ואני מודה ש-וואלה, לא בא לי להיות עוד אחת ממליון.

אין לי מספיק ביטחון עצמי בשביל זה. מבין?

אני חדשה כאן וחדשה בעולם הזה, באמת אבל.

ולא ברור לי עדיין איך דברים עובדים,

אני לומדת את הגבולות שלי 

אני לא רוצה להיפגע.

אני פשוט אנושית מדי. מבין?

תמונה לא מהיום.

אין פואנטה.

תרקדו 

נ.ב

הייתה לי חוויה נחמדה נורא השבוע תודות לח' החמוד.

אפרט בהזדמנות.

***

בכל אופן הנה אני אומרת שוב בפה (לא) מלא (לצערי) 

שאני חרמנית אימים. 

מקווה שהסתיו יצנן לי קצת את החום כי כמו שזה נראה אני הולכת לאונן כמו כלבה קטנה ואני שונאת את זה ממש כי אני ילדונת עצלנית שרק רוצה את האצבעות של אבא בתוכה.

בלי להתאמץ בשביל זה :(

אני חרמנית וכמה ששונאת את המילה הזאת אני שונאת יותר את התחושה הזו שפועמת לי בעדינות בתוך הפות ומזכירה לי כמה סקס יכול להיות פשוט נעים ומחיה וממלא וכמה בא לי כף יד חמה וגדולה על הפות,

ואם כבר יד אז בוא נשחק עדיף במשחקים רוטטים עד להתפרקות שלי לאלפי רסיסים על הסדין. 

מתפתה מאוד שלא להמשיך כי יש לי תיאור מאוד מפורט בראש עכשיו, אבל אין שום זיון/סשן פוטנציאלי באופק, ולפעמים זה לא ברור לי איך ילדונת מתוקה כמוני עם פות ורוד קטן ורטוב לא מקבלת את כל הזין והמשחקים והאהבה שהיא צריכה.

הלכתי לאונן.

להת'

יש לי כל כך הרבה מה לכתוב וכל כך מעט חשק (כרגע) וזמן,

אל יאוש.

חוזרת בקרוב בכוחות מחודשים (: 

חג שמח נבלות ❤

בחיי שהתגעגעתי