נו בסדר. שיהיה

שוב מתעוררת אל החשכה שבי

ושוב אתה משטה ומהתל בי בחלום

שוב מתעוררת בפה צחיח והלמות לב מהירות 

לא סדירות

לא מְּחַיּוֹת

כמו המציאות שלי מאז עלה השם שלי בגורל שלך

או אולי בכלל הפוך.

אני פרס?

אני עונש?

אני חלום בלהות?

שוב שותקת אותי מול מראה מכותמת 

ושום בת צחוק לא נשקפת

ורק החשכה בחלון עוטפת אותי בכבדות של צאת כיפור ומצקצקת למראה שערי הסתור.

וחושך על פני תהום 

מבולבלת. 

הרבה מחשבות תיעוב עצמי וחידלון כללי.

איפה אתה?

נ.ב איך מסדרים שעות שינה שהתבלגנו לחלוטין? 

אה ואיך מפסיקים לחלום חלומות שמלווים אותי לכל היממה...?

אוף כזה שמן ואפור ועצוב.

בא לי לחנוק מישהו מרוב עצבות. מכירים את זה?

אני יודעת שקורים דברים שלא תלויים רק בי אבל רק בא לי לבכות ולצרוח ולהשתולל עד שמישהו יעיז להתקרב ולתפוס אותי לקווצ'ץ ולמעוך אותי אליו. 

ואז אני אתייפח עוד קצת אבל האוויר הרעיל שבתוכי יצא ואני אתנשף קצת ופתאום תנחת לי נשיקה על האף הקטן והרטוב שלי וזה יצחיק אותי כי מי נותן נשיקה על אף קטן ורטוב ואז הוא יסתכל עלי , יחניק חיוך וילך להכין לי כריות עם חלב כמו שאני אוהבת.

נשבעת שלא צריכה יותר כלום.

וזהו. המחשבה הנחמדה הלכה לה ועכשיו אני כאן עם מליון הפרופילים המזוייפים המלאים בסופרלטיבים מנפחי אגו. 

כולם מאסטרים של בדס'מ ושל אהבה ושל החיים עצמם,  כולם עושים ספורט חכמים ונבונים קשים אך רכים עוצמתיים אך עדינים וכולם כולם יודעים מה אני רוצה או צריכה.

מליון פרופילים העתק הדבק של אותם רכיכות שקוראות לעצמם "שולט" במילים כאלה ואחרות שבקושי על הצרכים שלהם הם יכולים לשלוט.

הבו לי עוד דאדי רגיש חזק חלש מחוספס ושברירי שיעיף אותי לשערי גן עדן ואשכהו כחמור. 

עוד קצת ,

מרגישה שהרצונות שלי הולכים והופכים ברורים יותר.

מדוייקים. 

אפשר שתגיע כבר? 

ולעניין אחר--

גיליתי כמה בלוגים ממש נחמדים וזה שימח אותי שזה די מצחיק כי מה איכפת לי בכלל אבל משהו בגישה שלי למקום הזה (לאתר, לאנשים) פתאום התרכך כי כשאני רואה טקסט רהוט מדוייק וללא שגיאות כתיב זה עושה לי נחת.

שלא לאמר מגרה מינית שלא לאמר אני כבר לא יכולה לספור את כמות הפעמים ששללתי בנחרצות אנשים בגלל שגיאות כתיב כאלה ואחרות שזה מצחיק כי אני בעצמי שופכת כאן בלי פילטרים בלי עריכה ובלי סימני פיסוק כמעט (בכוונה) סתם כי אני יכולה וכי בתור כותבת מקצועית זה נחמד מאוד שיש לי מקום כזה שמאפשר לי לשלשל וורבלית בלי שמישהו יערוך/יבקר/ או יביע דיעה שיהיה לי איכפת ממנה.

אני ממש מרגישה שכל הילדה האוטיסטית שבי יוצאת כאן בטקסטים הרנדומליים האלה וזה משמח אותי נורא כי הרבה זמן לא כתבתי יומן (:

אז יומני היקר שלום אני חרמנית כמו תמיד וכבר ממש מתרגשת לדמיין את הזיון הבא ועם מי הוא יהיה, אני מדמיינת ידיים גדולות שיער נוטה לכסוף, קול קצת צרוד ומבט אבהי חם ומחרמן... 

Xoxox

לא רע.

לא רע כל העניין כאן עם האנונימיות הזאת והדארק שמשתלט עלי כשאני כאן. 

אני בטיול כבר כמה זמן בלי מין סדיר או זמין ורק בשעות הלילה העמוקות אני מתכווצת המתיקות כואבת ונותנת לחרמנות שבי דרור. 

זה יכול להגיע מסצינה מפגרת בנטפליקס,  מחדשות על אונס בטלווזיה ( וילדות חמודות בואו נודה על האמת- זה עושה לנו משהו...לא לכולנו, לא למטורגרות ושאר סאחיות אלה לחולות מין חסרות מצפון כמוני שרצות אחרי חדשות כאלה לראות את הגאנג באנג הכי אלים ברשת ומשפריצות כמו שרמוטות של אבוש) או שזה רק אני?

נואו שיט. פאק. 

טוב התפזרתי בקיצור אני על ספה בבית של חברים רחוקה מנדב הויברטור השחור והחמוד שלי ואני אנה אני באה? 

מתנחמת בבוקסר שגנבתי לבן הזוג של החברה (אני קצת חמה עליו והוא עלי אבל זה סיפור אחר) ובזכרונות מלפני כמה ימים על לילה מפגר מלא סמים מין וטבח פסיכופת אחד (בקטע הכי טוב שיש) ומקווה שבקרוב תיפול עלי הרפתקה נוספת או לכל הפחות אתאחד שוב עם נדב לסשן של פורנו קשוח וסדין רטוב (: 

על הספה

מקווצת.

מתקווצת למינימום נשימה 

לפיטמה זקורה

לחור הקטן שאני.

שום דבר לא עובר אותי 

לא נוגע ,

הייתי נותנת הכל 

כדי להיות,

רק תראה.

לא מאמינה שנגררתי לחרא הזה בסוף אבל הייתה לי תחושה שזה יגיע והנה אני כותבת כאן כאחרונת היצורות מנסה להבין דברים מול מאות אנשים זרים שלרובם אני בזה (סורי חמודים לא אישי אני פשוט כלבה/ילדה שיפוטית להחריד)

בכל אופן אני התחלתי כאן ברעש גדול ומליוני הודעות ופרפרים ואפילו פגישה אחת (לא מוצלחת במיוחד) ועם הזמן הבנתי שפנטזיות לחוד ומציאות לחוד ובעיקרון כבר הפסקתי כמה פעמים את הפנטזיה שלי על אבוש מושלם שיאמץ אותי מכאן אבל לא היה לי לב למחוק את האפליקציה והנה עכשיו כשאני ערומה ומהורהרת תקועה בבית של חברה בלי מזגן והמחשבות שלי נודדות לזוג ידיים חמימות ותקיפות ורק מהמחשבה על זה מזדקרות לי הפטמות אני נכנסת לכאן לעיתים רחוקות כי בכנות רובכם משעממים/פתטיים ולא היה כמעט בלוגים שהצליחו להסיח את דעתי מהמציאות המשמימה. 

אז הנה אני כאן במלוא מערומיי מנסה לכתוב דברים כדי שיהיה לי מה  לקרוא בימים משעממים יותר,

כשהחרמנות תגבר על השכל הישר והילדונת המתוקה שבי תחרוץ לשון ותתחנן לזין שלך אבא.