נו בסדר. שיהיה

שוב מתעוררת אל החשכה שבי

ושוב אתה משטה ומהתל בי בחלום

שוב מתעוררת בפה צחיח והלמות לב מהירות 

לא סדירות

לא מְּחַיּוֹת

כמו המציאות שלי מאז עלה השם שלי בגורל שלך

או אולי בכלל הפוך.

אני פרס?

אני עונש?

אני חלום בלהות?

שוב שותקת אותי מול מראה מכותמת 

ושום בת צחוק לא נשקפת

ורק החשכה בחלון עוטפת אותי בכבדות של צאת כיפור ומצקצקת למראה שערי הסתור.

וחושך על פני תהום