לפני שנתיים. 8 בספטמבר 2021 בשעה 22:19
אני באמת חושבת שאת הטקסטים הכי עוצמתיים שלי כתבתי בתקופות החגים.
כילדונת חמישית מתוך שניים עשר שרצים וחוזרת בשאלה התקופה הזאת מורכבת ברמות קשות.
היו שנים ארוכות של נתק
ושנים של דווקא
ותהום בלתי אפשרית
וכאב. שקים של כאב ואשמה ובדידות.
אני חושבת שהשנה פעם ראשונה הרגשתי מאוזנת איך שהו בכל הכאוס הזה וזה משמח נורא...
חשבתי להעלות טקסט ישן מ2014 שאני אוהבת אבל חוששת שיזהו אותי אז מתרפקת על חדוות הכתיבה שתמיד איתי.
שנה מתוקה (גם למי שאני לא עונה לא כי זה לא רלוונטי....) 🌹
בתמונה - טארט טאטן נקטרינות ישר מהעץ עם תועפות חמאה קצת מרווה ושמנת חמוצה.
(מבטיחה שזו תמונת האוכל האחרונה שתעלה כאן.)
