ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נו בסדר. שיהיה

מחשבות פרוצות מתוקות לפעמים עצובות של ילדה בלי אבא
לפני שנתיים. 19 באוקטובר 2022 בשעה 18:40

הכי הרבה זמן שלא הייתי כאן

כל כך הרבה דברים קרו

אין לי שום סיבה הגיונית להיות כאן, הסיכויים להפי אנד כאן הולכים ונמוגים 

ועדיין 

הילדה הנאיבית שבי מרימה את ראשה ודורשת כתף חסונה להישען עליה

ידיים גדולות 

וחיבוק שלא יגמר לעולם. 

 

קשוח והגון​(שולט) - חיבוק עוטף
לפני שנתיים
'סוף של קצה - תאפשרי וזה יקרה.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י