שזה בערך תמיד.
עכשיו אני הכי נזקקת,
נואשת.
מרגישה תלושה
אבודה .
הקרקע נשמטת תחת רגליי ואתה לא שם.
אני צריכה אותך בכל הגוף שזה כואב,
לא כקלישאה.
אני באמת צריכה אותך.
היית הדבר הכי טוב שקרה לי בעשור האחרון
ולא הייתי צריכה ממך הרבה
בחיי.
קצת הודעות זימה וחיבה
מפגשים חד שבועיים והידיעה שאתה פשוט ישנו.
בלי הגדרות ומילים מפוצצות.
אתה אבוש אמיתי כזה
מהקישקע
וזה הדבר הכי מחרמן שיש.
שנאת כשטענתי שאתה חתיך כי חשבת שזה בציניות אבל כוס אמא שלך איזה יפה אתה.
אתה הכי חתיך בעולם לטעמי.
וכשנגעת בי זה היה כמו בקלישאות ובשירים ובסרטים
הרגשתי איתך מוגנת קטנה והעולם בחוץ כבר לא הפחיד ככה שהגוף שלי היה כל כך רפוי
ורטוב.
הכי רטוב שהיה לי
גם לזה לא האמנת וחשבת שככה אני עם כולם אבל כוס אמא שלך איך הייתי רטובה לידך.
נוזלת לך על המיטה
נספגת בה כמו חמאה על טוסט.
אבל זהו.
החיים עצמם קורים.
אתה תגיד שזו הגרושה המורכבת שלך ואני אגיד שזה זיון מח
ואתה תסתכל עלי במבט הזה שלך שממיס כל חלקה טובה ומתוקה בי ותגיד שאני ילדונת מפגרת ומתוקה וסקסית ומצחיקה ושאתה באמת רוצה אבל זה באמת מורכב ואני אגיד עוד אלף פעם כוס אמא שלך.
לא ביקשתי ממך יותר מידי.
וגם את זה לא יכול/רוצה לתת
ועל זה אני בוכה.
ועל הלבד
והגעגוע
ועל החיים שלי שמתפרקים ואתה לא שם.
כוס אמא שלך
אני מתגעגעת כל כך.
