יושבת על הרצפה המטונפת במקלחת אחרי שבועיים של גלות שני אטבים ישנים על הפיטמות הגם ככה זקורות ללא הרף שלי אחרי יממה של זיונים סתמיים ומחשבות שנודדות אליך שוב ושוב
הפרצוף שלך מתחיל להטשטש לי ואני לא בטוחה מה אני חושבת על זה
כן אני עדיין חושבת עליך לפעמים בעיקר תוך כדי סקס סתמי וחסר רגש
אז בשביל להכאיב לעצמי יותר אני גם דוחפת את הוויברטור שנתת לי ושכבר לא עובד עמוק לתוך הפות ונאחזת בצינור הדוש כמו חולה אנושה לבלון חמצן וצורח ובוכה אותך החוצה ממני ואז יוצאת נשנקת כדי לרעוד במזגן מתחת לשמיכה ולהיזכר איך היית מכין לי ארוחת בוקר ומביט בי עם העיניים הטובות האלה שלך ואז בודקת שוב בפעם האחרונה לזמן הקרוב שאני אכן חסומה אצלך למרות שנשבעת לי
אני מביכה אני יודעת סליחה
זה היה קצר וחסר משמעות (מסתבר)
אבל אני מתרפקת על הזכרונות המועטים כי זה הדבר הכי טוב שקרה לי בעשור האחרון שזה רק מדגיש את העליבות שלי אבל לא איכפת לי כי בזכותך אני יודעת שיש סיכוי לדבר הזה יום אחד עם מישהו אחר ושיום אחד אקום מליטוף של היד הכי נעימה בעולם ועיניים טובות יביטו בי ויאמרו בלי מילים בית.