וזה מסביר כל כך הרבה
וגודש בציצי שגם ככה גדול ורגיש ורך וקשה ולבן כל כך בתוך השריפה הקיצית שהיא אני והחלומות הרטובים המשונים והמגרים כל כך והמועקה בגרון והשנאה היוקדת כלפיך כי אתה אפס פחדן ועדיין לא מוכנה להתנתק ולקוות שאולי יום אחד אולי רק פעם אחת ועכשיו אני בוכה על המקלדת כמו השרמוטה האפס שאני
בוכה על כל הגמירות המפוספסות ועל הגוף הנהדר הזה עם הציצי המושלם הפיטמות הקשות והפות הורוד שמתבזבזים בא לי לומר שאני מרגישה כמו פרי ממש בשל שמתפקע ממתיקות ונרקב עוד רגע אבל זה תיאור דוחה אני בסך הכל ילדונת שצריכה מבוגר אחד שיאמין בה והזמן ניגר בעצלתיים ומסתבר שחצי מהכלוב חברי פייסבוק או עוקבים באינסטגרם מה שמגביל את היכולת שלי להשתפך כאן ולשתף מחיי היום יום כי משהו בי ימות אם מישהו יזהה וגם ככה מביך לי שנפגשתי או נפתחתי כאן בפני חלק ועכשיו עוד יותר מביך אותי לשתף והכל חונק וסוגר ואין לי אוויר או כח או רצון למשהו טוב שיקרה לי והרחם שלי מכווצת וכואבת וכל כולי רוצה להעלם בחיבוק שלך אבל אתה רשע וטיפש ואני כל כך מטומטמת וקטנה ועוד שניה טובעת בבריכת הדמעות שלי כמו אליס ואין אף אחד שיכול להציל אותי