אילופון

"חם לי" - אמרתי בטלפון ל'נסיך לואי הזין' או לואי.. פשוט ככה אני שומר אותו בטלפון.

השעה 14:07, קבענו להיפגש פה בלוינסקי, הוא: "כדי לפגוש כוסיות", אני: מנהג קבוע בשישי לאכול פה בורקס.

"אני בא אני בא" הוא ענה לי.

"אתה אומר את זה חצי שעה. אני הולך".

"נו אני באמת בא".

הוא לא מעודכן בהתפתחויות.. או באוכלוסייה המאיישת את הכלובים במדינה.

"אתה קרוב? תהיה דוגרי אני אשלוף סיכוי" זה כלל ביני לבין לואי, קלף שאפשר לשלוף, אם אחד מאיתנו יכול, או שיש סיכוי, יכולים לבטל תוכניות.

"מה סיכוי אמרנו הולכים לפגוש כוסיות".

"אתה אמרת. אני קונה בורקס והולך. איפה אתה".

"עזוב הבנתי".

"תענה יזין"

"אני חצי שעה ממך"

"שרמוטה. ואתה נותן לי להרגיש רע?"

"נו דני באמאשך אני רוצ.."

ניתקתי. הלכתי קניתי 2 בורקסים של יום שישי, והתקדמתי לכיוון הבית.

יום מועיל, יחסית לימי שישי, חוץ מלואי הזין הזה. נפגשתי עם המשפחה, ביקרתי בבנק, הלכתי לחברה וחתמתי על המסמכים של המרקטינג. ואפילו הספקתי לקנות מצרכים לבצק שמרים שאני מתכוון לעשות, עוד אין לי תוכנית לגביו.

בכל היום, לא הצלחתי להשתחרר מהמחשבה, על ג׳ינקס, על מה היא חושבת, מה עובר לה בראש.

זה ריגש אותי, אני הרגשתי כל כך מועצם. כמה התגעגעתי לזה. להרגשת הבעלות. 

עליתי במדרגות המובילות אל הבית, פתחתי את הדלת, דואג לעשות רעש שאני נכנס.

הנחתי את השקיות על השיש, שומע תנועות מכיוון החדר. התחלתי לפרק את המצרכים, מכניס הכל למקום.

"ווף".

איי. הלב שלי.

"ווף"

מתוקה קטנה, שאני אתעלף.

המשכתי לסדר את הדברים, והכנתי את הדברים לבצק. חשוב לא לבזבז זמן תפיחה. עירבבתי בקערה את השמרים הסוכר ונתתי להם להתמוסס יחד עם כוס מים.

שטפתי את ידיי, והתקדמתי לכיוון החדר, בכל צעד שמעתי יותר ויותר את הגירודים ורשרורי השרשרת והכלוב. " ווף, ווף ווף, ווף".

נכנסתי לחדר הנעים, ג׳ינקס התחילה לקפץ בכלוב, זנבה קשקש באי קצב, והיא הסתובבה סביב עצמה מסמלת התרגשות. התקדמתי אליה, מתכופף.

"שלום ג׳ינקס חמודה, איך היה הלך? אני רואה שגמרת את כל הצלחות. ואפילו אין פיפי!".

"ווף ווף, ווף ווף, ווף ווף" היא נבחה בקול.

"אני כל כך שמח שמצאת את הנביחה שלך, מי ידע שאת יכולה לנבוח כל כך חזק??".

לקחתי את המפתח מהשטיח ופתחתי את הכלוב, מוציא אותה החוצה, היא מיד קפצה עליי מרימה את כפות ידיה לכיווני, לשון בחוץ. הטוסיק שלה קשקש חזר מזיז את הזנב ומקפיץ אותו לכל כיוון.

"כן כן מתוקה שלי, אני גם שמח לראות אותך!. בואי, בואי נוציא אותה לסיבוב? את בטח מאוד מלאה!".

"ווף!"

משכתי את השרשרת מוביל אותה אחריי לכיוון המטבח.

"שבי"

ג׳ינקס התיישבה על הטוסיק, ממתינה להוראות.

"תחכי פה, תכף אוציא אותך". הלכתי לכיוון הקערה, הגדולה, שופך את הקמח ואת המצרכים, מתחיל להכין את הבצק. שההתחבר באופן מפתיע בצורה מאוד טובה ללא הפתעות הפעם.

ג׳ינקס באמצע הלישה, התקדמה לכיווני והחלה מתכרבלת על רגלי, ליבי נמס אליה, מקווה שהיא תאסוף את חלקיו הכלבה המתוקה הזאת.

כעבור 15 דקות של לישה ידנית. הנחתי את הבצק לתפוח. "בואי קטנטונת, כל הכבוד שחיכית". ומשכתי אותה בשרשרת לכיוון החצר.

שחררתי את השרשרת מהקולר "לכי קטנה תשתיני ליד העץ את בטח מאוד לחוצה".

ג׳ינקס היססה, היא הסתכלה עליי למעלה וחזרה במבט לעץ, אני נשארתי שקט, בוחן, מנסה לראות מה היא תעשה.

כעבור דקה של דומיה, כשהיא הבינה שאין מנוס ושהשלפוחית רוגזת.. היא התקדמה לכיוון העץ באיטיות וכרעה על הרגליים.

"לא כלבונת, תרימי את הרגל, את כלבה, לא ילדה".

היא הסתכלה עליי, מסתובבת באיטיות, ומרימה את רגל שמאל לכיוון העץ. מסתירה ממני את הכוס המתוק שלה.

לקח לה 2 דקות שלמות ומעייפות עם רגל באוויר, כשהיא הצליחה להתרכז ולהתנתק מהחוויה ולהוציא, ואוי כמה שהיא הוציאה. היא השתינה במשך עוד 2 דקות רצוף, נוזל צהוב ואם הייתי קרוב אליה אז בטוח היה גם ריחני.

כשסיימה הורידה רגל בעדינות ומתרחקת משם, מסתובב לכיווני, מחכה לפקודה.

"כלבה טובה! מרגיע נכון? תתרגלי, ככה את תעשי פיפי. וכל עוד לא הוצאתי אותך ולא היה פתוח, את תחכי לרגעים האלו שיקרו. במצב קיצון את יכולה ללכת לאמבטיה, ולהשתין היישר לחור איסוף הביוב. אבל שימי לב! כל לכלוך וטיפה בשירותים עלייך לנקות מיד אחר כך. זה מובן?"

"ווף"

"זה מעולה, בואי אליי מתוקה!" פקדתי. פורש את ידיי ומתכופף לעברה.

מבט שובב נדלק בעיניה, כשהחלה לרוץ לכיווני על מרפקיה וברכייה, כשהגיעה קפצה על ידי ונתפסה בהם. סגרתי עליה את ידי והרמתי אותה עליי, מכניס את הכלבה לבית, וסוגר אחריי את הדלת.

כשהיא על ידיי, התבוננתי בגופה, מתהפנט מהיופי הפרוש והחשוף לפניי. מלא גאווה על הכלבה המתוקה שלי.

לקחתי אותה והנחתי אותה על ארבע בשטיח בסלון.

הורדתי את מכנסיי והוצאתי את הזין מהבוקסר שלי. הצמדתי אותו לפתח הכוס שלה, פורש לה את הרגליים.

חדרתי בבת אחת, עמוק, חד, חותך, היא הייתה רטובה, אך צרה מאוד, וקיבלה אותי בקושי רב.

"האוווווווווווו" ג׳ינקס יללה, מייחום, מכאב, מעונג. 

כשנכנסתי כולי לתוכה, נשארתי טיפה, נותן לשרירה להתרחב סביב איברי.

כעבוד כמה שניות, התחלתי להניע את אגני, משתמש בשרירים שיש עוד מקום לפתחם כדי לזיין את הכלבה הזאת. תפסתי בשיערה ומשכתי לאחור,

ג׳ינקס גנחה והתענגה על הזין שלי, וכעבור 2 דקות הרגשתי אותה מכווצת את שרירי נרתיקה, חולבת את הזין שלי שתקוע בתוכה עמוק. היא ייללה וגנחה חזק, גומרת לי על הזין.

המשכתי לדפוק את הכלבה, גניחותיה של ג׳ינקס התגברו מרגע לרגע. לא נותנות מקום של ספק או מחלוקת להרגשתה בזה הרגע.

אני הגברתי קצב, מתענג על כל כניסה ומפגש של קצה הזין עם דפנותיה העוטפות. אני הרגשתי כל כך טוב, כל כך עמוק. הרגשתי איך ראשי מתערפל מתענוג ואת הדגדוד המוכר בביצים שלי, שדפקו על דגדגנה של ג׳ינקס.

הרגשתי את שרירי נרתיקה מתכווצים בשנית, "האווווווווו" היא ייללה וצעקה בזמן שהיא גומרת לי על הזין.

זה כבר הספיק לי, כיווציה הקשו עליי, מקדמות את הבאות, והרגשתי את האורגזמה רצה לכיווני, לוקחת שליטה על ההגה. גמרתי בתוכה, עמוק, שופך את כל מטחי בתוך גופה של הכלבה הזאת.

ג'ינקס גנחה וצעקה בעונג, מתענגת על הרגשת המילוי.

הוצאתי את הזין שלי בזהירות, הזרע שלי החל לטפטף על ירכיה החשופות. אספתי עם היד את הזרע הנוטף, והכנסתי לה לתוך הפה. נותן לה ללקק ולהתענג על הזרע שלי.

הושטתי את ידי אל המגבונים שהיו על שולחן הסלון והעברתי את המגבון הלח על ירכיה, אוסף את כל הטיפות הסוררות וניקיתי את הזין שלי.

הלכתי לחדר, והבאתי את חלוק הקטיפה הבורדו. פרמתי את קשריה, והעמדתי אותה בעדינות, הלבשתי אותה בחלוק, ולבסוף, ניגשתי אליה ושלפתי את מחסום הפה.

"שבי על יד השולחן איזבל. תזהרי מהזנב שלא ייכאב או ייעלם בתוכך".

"את רעבה?".

"לא אדוני".

פתחתי את הבורקסים והנחתי ב2 צלחות "חבל, כי אצלי זה מסורת של שישי". מזגתי בכוס 2 כוסות מיץ אשכוליות - המיץ האהוב עליי בעולם. הגשתי לה את הצלחת, מתיישב על ידה, והתחלתי לאכול.

"עוד חם!. חבל, את מפספסת".

איזבל נכנעה ונתנה ביס זהיר מהבורקס. 

"שאני אתעלף עלייך!" תפסתי את לחייה ונתתי בוסה ארוכה וחיבתית.

איזבל צחקקה והסתכלה עליי מובכת.

"אז מה איזבל? אני חייב לשמוע הכל".

"מה תרצה לדעת אדוני?".

"את בקטע של להיות כלבה?"

"חחחחחחחחחח מאסטרררר".

"הא כן? למה את אומרת זה כזה ברור?"

"נו דייייי"

"חחח טוב טוב נו, אני רוצה לדעת איך הבנת? איך ידעת? מה הרצון? מה הציפייה?".

"אממממ. טוב. אז אני בעיקרון הייתי מאוד מינית מגיל צעיר,

בהתחלה לא ידעתי להגדיר שזה הבעיה, פשוט הייתי מאוד מבולבלת, ופתאום החזה שלי גדל, ופתאום אני מרטיבה בכל פעם שאני חושבת על אינטראקציה עם זכר. ולא ידעתי לומר למה, ומרוב הביישנות שכבר הייתה לי, אז נהייתי אפילו יותר ביישנית, לא רציתי להרגיש ככה ליד בנים.

בגיל 14 קראתי ספר, שכותב הסיפור והאישה שלו היו נועזים מאוד. ושיחקו ממשחקי תפקידים של רופא וחולה.

אני זוכרת שמאוד התחרמנתי מזה, על אף שזה לא היה ספר אירוטיקה. הרגשתי את ליבי פועם. והכוס שלי דגדג כל כך חזק, שהייתי חייבת להניח עליו את היד.

זה היה מספיק, והרגשתי לראשונה את האורגזמה. ומאז התמכרתי, לא יכלתי להיפרד מאיברי מאז, הייתי מתחרמנת מכל דבר שזז והולכת למקום פרטי וגומרת.

אבל אף פעם לא היה לי את האומץ לעשות שום דבר.

בגיל 15 קראתי באחד האתרים על משחקי תפקידים, ועל petplay. מיד שקראתי את המשמעות לא יכלתי להפסיק לחשוב על זה. הרגשתי כל כך חרמנית, המחשבה על להיות כלבה למישהו, פשוט נתנה לי כל כך הרבה רגש".

קמתי להביא את בקבוק המיץ מוזג לכוס שלי עוד. "תמשיכי, אני מרותק".

"מאז לא הפסקתי לקרוא, ולראות תמונות, הייתי כל כך אינטו איט, לא הפסקתי לחשוב על זה, לא הצלחתי להתרכז בכלום. כדי להעביר את המחשבות התחלתי לרשום מחברת, של איזה כלבה אני אהיה. איך אני אתנהג, איך יזיינו אותי, מי יטפל בי.

כשהגעתי לגיל 19 כבר הייתי כלבה לכל דבר, רק בתוך עצמי, אבל לא היה לי את האומץ לנסות או לקנות אביזרים.

כשיצאתי לצבא, היו לי מלא התנסויות ומלא סקס, החרמנות שלי, הבסיס הסגור, בה"ד 1, הקצינים, ההורמונים הכל פשוט התחבר לי ונגע לי בנקודות הרגישות.

הייתי מינית הרבה יותר, הייתי שוכבת מלא, לא כולם זכו, אבל גם למפקד היחידה מצצתי. ואני גאה בזה.

כשהתחררתי לפני שנה וחצי, כבר היה לי תוכנית ללימודים, ודחיתי את הטיול הגדול. 

לפני חצי שנה אחרי כל מיני קשרים שבא והלכו, בעיקר כאלה שהתחילו איתי בלימודים, כבר לא יכלתי להחזיק את בלב. והחלטתי שאני חייבת להיות הכלבה שאני.

מאז חיפשתי בעלים, ולא הצלחתי, חיפשתי באמת בכל מקום, הלכתי לכל מסיבה שאפשר. כולם רצו לשלוט עליי, חלקם אפילו עשו את זה. אבל לא בעלים".

"ודינה?"

"את דינה הכרתי באחד המסיבות היה לה כלב וכלבה ברצועה שביצעו יחסי מין, ואני קפאתי במקום.

הלכתי והצגתי את עצמי. רדפתי אחריה כמה חודשים, מתחננת שתפנה זמן לאלף אותי. אחרי כמה חודשים היא התפנתה בעקבות שחרור אחד הכלבים".

הסתכלתי עליה , מדברת בתשוקה ובתהלהבות לא מאמין שזאת איזבל. פה מולי.

"למה בעצם אילוף? למה בעלים? למה פשוט לא לשחק משחק תפקידים".

"אדוני, למה אתה שולט?"

"אל תתחכמי".

"סליחה אדוני, אבל זה הסיבה, ככלבה אני בלי רצונות, בלי חשיבה, אני יכולה להשתחרר לגמריי, ולשחק את הדמות שאני באמת, אני חופשייה בידיך, ומסופקת מינית מעצם החוויה".

"מה את מצפה מהשולט שלך מהבעלים שלך?"

"אני רוצה שיאלפו אותי להיות הכלבה המושלמת, אני רוצה שהמאסטר שלי ידרוס את האישה שאני, וייתן לי את החופשיות הזאת מהסיפוק המיני שאני צריכה לדאוג לו, ומהחיים המסובכים האלה של מחשבה והיכרות, ותקשורת. אני רוצה פשוט לעשות מה שהמאסטר שלי אומר לי, בלי גבולות בלי מילת ביטחון, שיקול דעת אפסי".

דניאלה ירדה מהכיסא, נעמדת על ארבע, והחלה מורידה את ראשה פורשת את ידיה קדימה. משתחווה.

"אדוני, בבקשה תאלף אותי, בבקשה תהיה המאסטר שלי, בבקשה תאמץ אותי, תהיה הבעלים שלי, אני מרגישה שזה הדבר הנכון עבורי, ה24 שעות היו החוויה הכי מטלטלת רגשית ומעצימה עבורי. בבקשה בבקשה אדון אני אהיה הכלבה המושלמת".

"שבי על הברכיים!".

ליטפתי את ראשה, מסתכלת עליה משפילה את מבטה. 

"פה גדול לשון בחוץ".

היא הוציאה את לשונה, הוצאתי את הזין שלי מהבוקסר, 

"תמצצי".

היא התנפלה לי על הזין. מלקקת אותו ומכניסה את כולו לפיה.

"לאט לאט, אין למה למהר, הרגע גמרתי. ייקח לי זמן, זה בעיקר בגלל שאני הולך לפרט לך את הכללים הבסיסיים שלך לאילוף הצפוי לך".

איזבל הסתכלה עליי כשהזיין שלי בתוך הפה שלך. ממתינה לדבריי. 

"אבל למצוץ".

היא מיד החלה להניע את ראשה בעדינות, מוצצת, ומאוד מקווה שמקשיבה.

"הכללים שלך הם 15 כלליים פשוטים מאוד, את הכללים את תקבלי עכשיו, וגם בהודעת טקסט, עלייך לרשום אותם במחברת חדשה, למחברת יקראו 'האילוף שלי'.

ואלו הכללים:

- #1: את כלבה לא בת אדם.

#2: את לא מדברת יותר בלי רשות.

#3: את לא הולכת או נעמדת בלי רשות.

#4: תמיד תלבשי את הזנב. אלא אם כן אני מזיין לך את התחת או שיש שם משהו אחר שאני שמתי.

#5: אם אני קילרתי אותך. הקולר לא יורד ממך.

#6: אין חולצות.

#7: אין מכנסיים. רק חצאיות. וגם זה בקושי.

#8: הכלוב שלך זה המיטה שלך. שינה במקום אחר, היא על פי החלטתי.

#9: נביחה אחת בשביל לומר כן, 2 נביחות כדי לומר לא, 3 נביחות כדי לומר "אני צריכה את הזין שלך אני חרמנית בטירוף".

#10: אם את מעירה אותי, זה רק באמצעות מציצה.

#11: אם את עצובה את זוחלת מתחת לרגל שלי, ככה אני אדע.

#12: את כלבה, לא בן אדם. את הכלבה שלי ומשרתת אותי, אבל מקשיבה ומצייתת לכל מי שנותן לך פקודות בבית הזה.

#13: את כלבה. אני בעלים, ומאסטר. תהיה לי בת זוג, או נשלטות. הם השולטות שלך גם.

#14: את הרכוש שלי, ואני אשתמש ברכוש שלי כפי שארצה.

#15: אני הולך להשתין עלייך. תתרגלי לרעיון."

היא מצצה לי כל כך בהתלהבות, כל כלל פשוט כאילו הגביר את הקצב. זה הרגיש מדהים.

"עם הזמן יתווספו חוקים, המחברת שלך זו דרך התקשורת בינינו והיא תנוהל שם, המחברת תמיד תהיה בכלוב. ועלייך לכתוב שוב את החוקים, ואת התחושות, את המחשבות, את ההסתייגויות".

"את לא מתחייבת היום, היום אני הולך לארוחת שישי, במידה ואת מסכימה, עלייך להתייצב פה מחוץ לבית ב5:00 בבוקר ולישון בכניסה ללא בגדים, ולחכות שאבוא לאסוף אותך. עלייך להגיע עם המחברת והכללים הרשומים בו". 

"ואז, את תמצצי לי את הזין, ואת תבלעי את הזרע שלי, בדיוק כמו עכשיו, וכך אדע שאת מתחייבת למלא את כל הכללים ולתהליך האילוף".

היא מצצה כל כך חזק, מתקרב לגמירה.

"תמצצי עם ידיים, תגרמי לי לגמור בגרון שלך, תבלעי כל טיפה".

איזבל צייתה היא מצצה לי עם כל הידיים ועשתה את ההכי טוב שלה.

הרגשתי את הערפול חושים שוב. תפסתי את ראשה, והכנסתי את הזין שלי עמוק לגרון, גומר לה בגרון עמוק בפנים.

.

.

.

איזבל התלבשה בחצאתי וחולצה שהיו לי בארון מהאקסית. כמעט באותה המידה, לבשה את נעלי הספורט שלי.

 טפחתי על ראשה וסתרתי לפניה, "מחכה לראותך" היא יצאה מהבית, הפלקתי על התחת שלה, היא נכנסה למונית שהזמנתי לה. ונסעה.

המשך יבוא...