תכלס, בשבילי.
בתחילת המטריקס הרביעי (שלא הצלחתי לראות אותו. שעמום נוראי…), אומרים שהבחירה היא אשליה. שאנחנו יודעים מה צריך לעשות.
אם ככה, אז בשבילי זה הזמן להרפות מהשליטה, מהחוויה של למכור את עצמי הנהדר בזול (כדי להשיג קירבה נשית, בלי החשש מרגישות הביצועים ש, נו, צריכים זמן. ולמי יש זמן בעידן הקליקים). להעיז להכיר עד שיהיה קליק אמיתי, ולקחת את זה בסבלנות, אם צריך
ואז אני מציץ, אויה, באתר המצלמות, ורואה יפה מוצצת לאיבר יפה, ומתחשק לי גם (כנראה שמציצות זה הלייט מוטיב שלי, או משהו). אז אולי כן אלך לפמדום? או אבקש מחברת פייס שהכרנו בעבודה, אחרי שראתה אותי שוטף כלים, והזמינה אותי לשטוף אצלה. לצערי בצחוק, שתגיד מילה טובה לשולטת, החברה שלה, שלא נענתה להצעותיי לנקות אצלה? (משפטים ארוכים מדי, הא? למי יש ראש לזה?)
אז להשלט או לא להשלט? להשאר בבית, לנקות לעצמי, לקרוא ספר, או לנסוע לפמדום, ולחפש להרגיש איך זה שמזיינים לך את הפה? (סקרנות של פעם, לחוות דברים גם מהצד השני. ואם כבר מצצתי, אז גם הייתי פעם עם מישהי יפה, מאוד, שאהבה שאני מזיין אותה בפה. וזכורה הפעם שהכנתי לה קומפרס תה לעין, אחרי שחטפה מטח חמים).
