|
|
|
סליחה שלא בקשתי רשות
סליחה שיצאתי בהצהרות ומחשבות
מבלי לקבל אישור לפרסום.
סליחה שטן שלי שלא שתפתי לפני
סליחה שגלית את זה רק אחרי.
וכל שאבקש חוץ מכאה הוא חיבוק של וניל,
חיבוק אחד ולא יותר מזרוע חזקה ויד גדולה.
נכנסת רטובה
יוצאת רטובה
ממשיכה לטפטף
לגמתי את מיצך
ליקקתי את מה שהחליק ונזל
עקמתי פנים, אתגבר.
ואתה בטח קורא ומחייך
מחייך בחיוך הזדוני שלך
חיוך השטן...
לפעמים מרגישה כמו גלגל חמישי
כזה שנמצא מאחור ומאופסן שם בבאגז.
לפעמים בא לי למחוק את הכל
ולהתחיל אולי מחדש... ואולי לא.
לפעמים בא לי לומר רגע... ואיפה אני?
ולהרגיש תאוויר משתחרר ומתפוצץ בהנאה.
לפעמים בא לי לדעת
שלא ריציתי את כולם ועשיתי משהו לעצמי.
לפעמים בא לי לשתוק
ושמשהו ישמע תצרחה שיוצאת מבפנים.
לפעמים....
בא לי שוב לחוש תכאב
בא לי שוב שתצליף בין רגלי
תפשקי, אפשק.... הצלפה
כאב חד כמו סכין
שמפלח את הדממה
צעקה ואנחה.
תפשק את רגלי שאחשוש וארעד
תכבול את ידי מאחורי הגב
ותצליף....
הדגדגן יבער ויטפטף
אש ומים מתערבבים
השטן נגע בי.
כמו כל פעם תגיעי על ארבע
תשבי בן רגלי ודממה.
נחתכתי אדוני, חלקה ומדממת,
הבאת בושם וחייכת
שרף לי וחייכת...
הניחוח שלך התפשט לי בין הרגליים
השוט מצליף, איחרת...
20 דקות... איחרת...
ידיים קשורות לאחור עיניים מכוסות.
תאמר לי אדוני מה אתה עושה,
תספר לי אדוני... חייבת לדעת,
ואתה שקט....
קליפסים בחזה קליפסים בין הרגלים,
האוץ... אדוני ... תודה.
ואז מגיעים הזרמים, חשמל
מרעידים את כל הגוף,
מקפיץ תפטמות, החשמל נמהל ברטיבות,
הפחד משתלט, ואתה יושב עם עכוזך עלי
אני לא מרגיש... עוד לא מרגיש,
תלשון אמרתי... תהני,
כן אדוני, תודה אדוני.
והזרם גובר ופוחת
השלט ביד שלך,
עכוזך על פני... והרצפה רטובה.
הזין שלך מחליק לתוך גרוני
מפלח את חלל פי
לשון מלטפת, מלקקת,
תסתובבי ואתה בתוכי
הנהימות שלך אדוני
אתה אומן, נכנס .. יוצא
מושך בשיער, אוחחחחח... מרחפת.
ואיך ששוב ידעת לגרום לי בסוף
להביא את סמרטוט הרצפה.
יריה באוויר כמו כדור טועה
שמפלח את הדממה
סוף מעשה במחשבה תחילה.
גוף עגלגל קמט פה קמט שם
נשמה צעירה שיורה.
וכבר חסרה לי היד שלך
המגע שלך, הכאב ממך.
פגעתי, לא הקשבתי, יריתי.
ועכשיו שוב אשמח
להפקיד בפניך את גופי וראשי
עשה בו כרצונך!
גם נשלטת יש בה רגשות ותחושות
בשליטה יש רגע אינטימי שמחדיר המון מחשבות.
אני לא ברשותי, עשה בי כרצונך
רחפתי, גנחתי, היה נפלא
עוד קפה אולי עוד סיגריה
ואז נסגרה הדלת ואבדה השליטה
ואיתה כל הקשר נדם.
חזרתי בלעדייך
כמעט 2 עשורים
של וניל... ושוב אני כאן,
בעולם הטוב הכואב המלא בהנאה.
ואתה?
מי יודע מה איתך..
הייתה לי מאסטר נפלא
למדת אותי איך להנות מהכאב
והיום הכל פתאום נראה לי שונה.
אותו הסטטוס, זמנים שונים
ואתה... מי יודע מה איתך.
כל כך הרגשת אותי
בדיוק כמו שכל פעם ריגשת אותי.
היית לצידי ועכשיו ...
הכל נראה לי שונה אולי מבולבל,
ההכוונה שלך, הדעה שלך, המילה שלך,
ההחלטה שלך... כל כך חסרה לי עכשיו.
לו רק הייתי מוצאת אותך 😔
כשרגליו פשוקות
ישבתי על ברכי במקומי
ראשי היה מונח על יריכו המוצק
הלשון שלי טיילה וליקקה לו את הביצים.
בכל פעם שהעביר את ידו הגדולה על ראשי
הרגשתי את הרטיבות מתפרצת בין רגלי
ללא שליטה
מדי פעם ציפר ואמר "כלבה טובה"
איזו מחמאה דום שלי - תודה דום.
מילאתי אותי בכל פעם בגאווה.
הצלחתי, טוב לדום שלי.
הראש מונח על יריכו - לומדת אותו.
כשגמרת דום והנוזל החם והריחני שלך
נזל על פני לא היתה ממני מאושרת.
הטעם של אחרי והלשון המטיילת .... בא לי שוב.
אתה שלימדת אותי את רזי המגע
בלי רגש, תהני... תתנתקי
תני לגוף שלך לרחף עם תחושת הכאב
תתנתקי... תרחפי...
אחרי שנים של ניתוק
חזרתי לרחף.
התנתקתי כמו שלימדת אתי
ורחפתי... צפתי ונהנתי
חפשתי תקופה, לא הסכמתי להתפשר.
תתנתקי, תרחפי - כמו שלמדת אותי
כאן אין רגשות כאן יש תחושות אחרות
כפי שלמדת אותי להנות מהכאב
נהנתי ממנו שוב אחרי שנים ושבתי.
