בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מנבכי הנשמה

מערבולת פנימית בין השחור ללבן....
חוויות שמחפשות מפלט
רגש שפורץ החוצה.
המקום שלי, החיים שלי, ההוויה שלי.
לפני 4 שנים. 12 ביוני 2020 בשעה 5:21

קשר עם נשואה הוא קשר בעייתי
מה נשואה מחפשת מחוץ ...בחוץ
פורקן.. יד מלטפת, פינה חמה... מפלט.
קשר עם נשואה נשלטת הוא קשר יותר בעייתי,
מה נשואה נשלטת מחפשת מחוץ... בחוץ
קודם כל לרצות את האדון שלה
לגרום לו להרגיש הכי טוב שניתן
תחושה של ריחוף לאדון
ועבורה? בדיוק כמו הנשואה ...
אבל עם כאב, עם מרות.
שהסטטוסים שונים בין הגבר לאישה
זה עלול לגרום לתחושות שונות
הרגשות שונות ורצונות שונים.
הוא חופשי כפרפר...
היא מסורה לו (חוץ מהחוקי)
הוא מתפרק מתי שבא לו
היא מתפרקת מתי שבא לו.

לפעמים קשר בין סטטוסים שונים

הוא רק משחק מקדים!

לפני 4 שנים. 11 ביוני 2020 בשעה 3:54

לפעמים בא לי לבעוט בהכל,
לזרוק את הכל,
לעזוב את הכל,
במיוחד כשיש נתק
לא לבקש אישור,
לעשות מה שבא לי,
בלי לחשוש מעונשים,
בלי לחשוש מתגובות
להיות עצמאית
בעולם של נשלטות,
להיות חופשיה.
ואז שוב ארגיש אותך
שוב אהנה מהכאב מהמגע
ואתמכר מחדש
וארצה שוב להיות
במקום הכי נמוך שיש
במקום הכי נשלט,
לחזור להיות זאת
שלא נושמת ללא אישורך.
ועכשיו פשוט בועטת.

לפני 4 שנים. 3 ביוני 2020 בשעה 13:20

פרט קטן ושולי... נכתב עם חיוך ענקי - 
הנאת הכאב שאתה חודר לי לישבן
(זר לא יבין זאת)

לפני 4 שנים. 1 ביוני 2020 בשעה 8:17

עוצמת עיניים, משב רוח מלטף את גופי.
רואה אותו שוכב על ספה אדומה
הגב שלו, המותנים שלו,
הירכיים שלו הישבן שלו מולי.
שוכב כה שליו, מתמסר
מפקיד את גופו לידי.
טיפות שמן זולגות וידיים מעסות
והוא כל כך נעים, מוצק ושליו.
שוכב, עוצם עיניים, נושם.
ידיי מטיילות על גופו
מעסות, מלטפות, כל כך נהנת.
סופרת שעות, דקות, שניות
להיות שוב לידו ולעסות.
מעסה ומטפטפת, נוגעת מלטפת ונרטבת.
השטן שלי.

לפני 4 שנים. 31 במאי 2020 בשעה 6:46

בוקר של ים,
אני הכחול והצהוב.
הולכת חושבת, מהרהרת,
ויש עוד אנשים צועדים,
עם מסכות בלי מסכות,
הולכת חושבת ולא רואה אף אחד.
מנסה לסדר תדברים
כמו פאזל... לבנות כמו לגו.
החל"ת שתכף נגמר,
החזרה לשיגרה,
הוניל שהשארתי מאחור,
הפחד שיבוא ויעמוד מולי
וישאל למה ושוב יכנס לאובססיה.
אמר לי בשיחה האחרונה
עוד אחזור את אוהבת אותי.
מה זאת אהבה?
אם חדרת זו אהבה?
מאיפה המחשבה הזאת?
הולכת מהרהרת... חושבת.
והכאב שהוא הנאה,
הפחד שהוא הרפתקאה,
הצפיה לפתוח תדלת של דירה זרה
ולראות אותך יושב על הספה,
מתבונן... ואומר "קודם הבגדים"
להשאר במערומי מולך,
עם כל שומני, קפלי.
מתבוננת לאופק
הכחול שמתחבר לכחול
מים ושמים ואני במחשבות.
תכף חוזרת לשיגרה
הצל שלי שמשקיף אלי
הצל עם כל הגודל שלו
שהוא בעצם כל הגודל שלי
והמחשבות, הפאזל הלגו.

לפני 4 שנים. 29 במאי 2020 בשעה 21:38

להכיר את נפשך,
ומשפט זה מסתובב לי
בגלגלי הבינה,
מסתובב חורק וחושב.
להכיר את נפשך ...
מה יש להכיר בנפש נשואה?
חושבת מה בנפשי,
מה יש שם להכיר,
את רצון הפורקן?
את רצון האסור?
את רצון הריגוש והחוויה...?
להכיר את נפשך,
נפשי לא תוכל לאזוק או להזיק,
נפשי כנועה צייתנית.
מחפשת מרות וציווי,
נפש של חפץ,
נפש צעצוע,
נפש שעשוע.
אז מה יש להכיר בנפשי?

לפני 4 שנים. 29 במאי 2020 בשעה 12:38

לפני 4 שנים. 27 במאי 2020 בשעה 17:35

זה כל כך מחרמן

שאתה תופס לי בשיער

ומכוון לאן שבא לך.

זה כל כך מחרמן

שהלשון שלי מטיילת לך בין הרגליים,

מלקקת ומלקקת.

זה כל כך מחרמן

שאני משחררת תלשון שלי,

שתנחת לאן שאתה מוביל אותה.

זה כל כך מחרמן

שאפילו לא אכפת לי בכלל

שהיא בעצם בחור של התחת שלך.

זה כל כך מחרמן

שאתה מושך בשיער חזק

כאב של הנאה

ומנווט למיקום... ליעד.

לפני 4 שנים. 26 במאי 2020 בשעה 5:29

בוקר קסום יפיפיה
ברכת בוקר כל כך פשוטה
וגם אם הוא לא התכוון
הוא מילא חלל בלב
גרם לפה לקבל זוית של חיוך
ואז מגיע השיר
והוא רק ידיד
וזה הכל כך כך תמים
אבל הרגיש אותי הבוקר
שאני צריכה משהו מעיר
אז שיר בלטינית
תזיזי תישבן שולח הודעה
תזוזי תנועי כמו שרק את יודעת
תזיזי תתחת הגדול שלך
כמו שרק את יודעת
והוא רק ידיד והכל כל כך תמים
והשאיר לי חיוך גדול על השפתיים

לפני 4 שנים. 26 במאי 2020 בשעה 3:12

חשכה יורדת על חיפה
נכנסת לרכב ולוחצת על הגז
לא לאחר... לא לפשל... יש כללים
דפיקה קלה בדלת
פתיחת ידית ונכנסת למחוז השטן
צעד רועד צעד חושש
צעד רוצה צעד אוהב
מחוזו הלא ידוע של השטן.
מורידה חולצה, מכנס, תחתון, חזיה.
למחוז השטן יש כללים
מדייקים ונכנסים בלי בגדים.
כלבה על 4, תגיעי אלי
יושב לו השטן על הספה
יושב מביט ומחייך.
זוחלת לרגלי השטן שלי
נוטפת, מטפטפת 
חוששת, אוהבת
והכל על פי כללי
מחוזו של השטן שלי.