שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מנבכי הנשמה

מערבולת פנימית בין השחור ללבן....
חוויות שמחפשות מפלט
רגש שפורץ החוצה.
המקום שלי, החיים שלי, ההוויה שלי.
לפני 3 שנים. 28 באוגוסט 2021 בשעה 5:00

מוסיקה טובה מתנגנת, קבוצת אנשים חלקם זרים חלקם מכירים, "מסיבת הכל מותר"

"איך אני מגיעה מתחת לשמלה?"

"אתה לא ...אשתך שם בצד."

"אני חייב ...חייב לגעת, להרגיש".

"לא..נתאפק"

ואתה נצמד אלי, מתחכך, אני מרגישה את הרטיבות בין רגלי כמו סכר שנפתח ואתה מתחכך... מתקרב, מצמיד שפתיים "חייב להרגיש אותך" לוחש, שפתיים נפגשות, אשתך יושבת בצד משוחחת, אתם בפתוחים מזכיר לי, אין כל בעיה ...והבעיה נמצאת אצלי. 

"לא שאשתך בסביבה אני מבקשת"

ומרגישה תיד שלך מלטפת לי את הירך והרטיבות שלי בלתי נשלטת, מרגישה מטפטפת, אתה מעביר אצבע ואני נאנחת, "שששש יש אנשים לידנו" אתה מזכיר לי, ממשיך ללטף "את חלקה, רטובה, כל כך נעימה" מזיזה לך תיד, מתפטלת, מחייכת, מדליקה סיגריה, "בואי נצא מכאן" אתה מבקש, "לא .... בפעם אחרת".

מסיבת הכל מותר ... היה מענין ומוסיקה מעולה.

לפני 3 שנים. 23 באוגוסט 2021 בשעה 10:16

לחצי שלי... האחד שאיתי כבר כמעט 3 עשורים
מנצלת כאן את הבמה ל"המכתב שלא נקרא"

אתה מחבק ואומר
"כמה טוב שלא מצאתי אחרת,
כמה את מאזנת אותי,
משפיעה עלי עם השלווה והרוגע".
מחבק מחייך.
ואני...אני נפשי סוערת למילותך
נפשי לא מתייסרת
אך כן גועשת.
מרחפת ודואה שנים
בעולם המקביל
עושה מה שבא לי, איך שבא לי
ואליך תמיד מחייכת.
לא, אני לא מחסירה ממך דבר.
כלום! הכל כאשת איש. הכל!
ועדין נמסה למילותיך,
אין לי יסורי מצפון
כלום, שום כלום.
א ב ל ... שאתה מחבק ומדבר
מחשבות חולפות בי.
חולפות....(תרתי משמע)

מי יתן ואזכה כאן בפלטפורמה הזאת גם לעלות תמונה חתוכה, גזורה ולא ערוכה של חתונת הזהב...

לפני 3 שנים. 17 באוגוסט 2021 בשעה 16:48

התשוקה שכבתה לה

התשוקה שנעלמה

וחיוך ענקי על הפנים

אושר שמציף

פורקן הריחוק

השקט שבפנים בנשמה.

התשוקה שכבתה

ואור מציף תפנים

זה העת לקחת נשימה

למלא תריאות

לפרוס ידיים לצדדים

ולחייך...משוחררת 

התשוקה כבתה לה.

סוף.

 

לפני 3 שנים. 7 באוגוסט 2021 בשעה 20:53

בתקופה האחרונה, בעצם, מזה מספר חודשים אני מוצאת את עצמי בניהול זמן מטורף, משבת לשבת בלו"ז מתוכנן... זמן.

זמן הוא נתון חשוב בחיים

חשוב למלא את הזמן בדברים שעושים לנו טוב.

חשוב לתת זמן לסובבים אותנו

ליקרים לנו ולנפש שלנו.

לעיתים חלוקת הזמן משתנה

לעיתים חלוקת הזמן שונה מהעבר.

ימים כאלו וימים אחרים

זמן של תקופה בחיים.

זמן מתוכנן, זמן לבטלה

אך תמיד הכל בקטגורית הזמן.

מחייכת לזמן

ומאחלת לעצמי שהזמן ימשיך גם הוא לחייך אלי.

שימלא אותי הזמן בהמון עשיה.

שיציף אותי בהמון תחושות ויעסיק אותי.

זמן...זה הכל ענין של זמן.

 

לפני 3 שנים. 7 ביולי 2021 בשעה 19:40

איך מתמודדים? מה עושים?

ככה יום אחד בהיר

באמצע החיים

אתם פוגשים את זה שמשתקף לכם כמו מבעד למראה.

בדיוק כמו בשיר

"והוא אמר בדיוק אותו דבר

בדיוק אותו דבר...."

אז הוא אומר אותו הדבר (בלשון זכר)

הוא חושב אותו הדבר (בלשון זכר)

והמגע שלו הכי זכרי שיש.

אאהה והגולדן ממנו

רק האדמה ובורא עולם עדים להנאה❤

לפני 3 שנים. 2 ביולי 2021 בשעה 14:19

תקלף אותי מבגדי

תחשוף את מערומי

אחוז בפטמתי ותובל.

תצמיד אותי אליך

תכסה אותי במילותיך

תשאר לידי ותביט למרחקים.

 

 

 

לפני 3 שנים. 22 ביוני 2021 בשעה 6:24

נקשרתי אליו

איך שהוא זה קרה מהר מדי

צפוף מדי, דומה מדי.

שדרנו + עם +

אותה מחשבה, אותה תחושה.

נקשרתי כנראה מהר מדי

נתתי את כולי קצת לפני הזמן.

עכשיו... לא יכולה אמרתי

עכשיו ואל תסרבי.

אך מחסום הוא מחסום

ופי כמה באם המחסום קשור לעבודה.

נקשרתי מהר מדי 

ומהר גם הבנתי.

דף חדש....

לפני 3 שנים. 21 ביוני 2021 בשעה 18:09

לפני 3 שנים. 17 ביוני 2021 בשעה 21:16

קפיצה קריאה, קריאה קפיצה.

הלב קפא.

לפני 3 שנים. 5 ביוני 2021 בשעה 22:47

מדברים 5 שנים...

5 שנים של קשר

תקופה יותר תקופה פחות.

שיחות בנייד בוואצאפ

ותקופה של דממה.

הגעתי לעיר שלך,

הגעתי עם כל המשפחה ו...

ראית בפיסבוק תמונה.

שלחת לי הודעה... את כאן

חייב לראות אותך. חייב.

החצי ישן ואני משוטטת לי עם חברים.

שולח לי הודעה.."פנויה, אפשר להתקשר?"

"כן". התקשרת... וקבענו היכן להפגש בכדי 

רק לומר שלום.

אני ידעתי שזה יהיה רק שלום ולא יותר,

אתה לחשת לי באוזן "תמשיכי איתי את הערב".

סרבתי, הבטחתי לאדון סוד שלי שרק שלו.

"מה שמת? מה זה הריח שעליך?"

התקרבת להריח, נסית להצמד לצוואר.

חייכתי, התרחקתי ונפרדתי ממך...

חברים מחכים לי... חייבת ללכת.

הסתובבתי והלכתי, מרגישה כמו בת טפשעשרה

מחוייכת...סוף כל סוף נפגשנו.

שלחת לי הודעה בלילה

"רוצה לראות אותך שוב"

"אתה נראה הרבה יותר טוב במציאות" כתבתי לך

ובאותה שורה "לילה טוב, הולכת לישו עייפה. נתראה בביקור הבא שלי בעיר שלך"

"לכי לישון אחרת אני אבוא להריח אותך" כתבת.

נשארתי עוד יומיים ... ללא תמונות בפייסבוק שלא תדע, לחא תיוגי מקום וללא הודעות.

כי ככה זה שמבטיחים לאדון סודי.