להיות שלך

כבר כמה דקות ארוכות מנשוא שאני נלחמת ברעד הזה בגוף
תחושת העריפול וריכוז חד בהמתנה לסשן המתקרב
הפעם אתה בא אלי, וכמו תמיד אני לבושה בבגד הגוף הנצמד שבחרת, בנוי חוטים ומעט מאוד בד
אתה אוהב את הצבע האדום, זה משחרר בך את הזועם
אני מחכה לך זחולה ליד הדלת
לקלוט אותך ישר לתוך הפה
כאילו הכול בהול
כאילו היה מדובר בעזרה ראשונה
אני מדמיינת איך אני יונקת אותך
כמו גורה רעבה שמחכה צמאה
נכנסת בדלת, התרת את החגורה, הנה זה בא..
אבל לא, היה שם משהו אחר
אני מכירה את המבט הזה, שוב הכנת לי הפתעה
תקף אותי פחד, מרגש, משתק
אתה לא אומר כלום, אפילו לא צוחק

זיכרונות חזקים מציפים אותי אודות הפעם ההיא
שנכנסת בדלת אמרת, היום לא תמצצי
תפסת אותי מהשיער בעוצמה שכל הגוף נכנע למשיכה
כרכת סביב צווארי את החגורה..ובשארית אחזת בידיך
ככה הובלת אותי אל חדר האמבטיה המרווח
הורדת אותי לרצפה, הרמת את מכסה האסלה
לא הורדתי ממך את העיניים כאילו מחכה לרמז, לתשובה
הכנסת לי את הראש לתוך האסלה, כשהפנים שלי מופנות אליך,
מרגישה איך השיער שלי נרטב קלות בקצוותיו, הורדת את מכסה האסלה על צווארי,
המכסה לוחץ ,חונק..אני אוהבת את התחושה , אתה דורך על המכסה, מבקש להדק רק עוד קצת
אתה מקרב את פי הטבעת שלך אל פי..לקקי כלבה אמרת

מקיצה מהמחשבה בתחושת כאב עצומה
העפת לי סטירה ועוד סטירה ,
אתה מזהה שנדדתי במחשבה
לאן הלכת זונה קטנה, אני כאן .
אתה אף פעם לא צפוי לי, אני אף פעם לא יודעת מה תהיה ההפתעה הבאה
אתה מורה לי לקום לעמוד עם הפנים לקיר..
אני מבינה מדוע התרת את החגורה...