סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

להיות שלך

שייכת
לפני 4 שנים. 8 במאי 2020 בשעה 4:56

כשהכרתי אותך...
יכולתי רק לדמיין איך אתה נראה
שוחחנו שעות ולא שלחת אף תמונה
בשיחת הוידאו הפשטת את כולי עד עומק הבושה
ולא נתת לי להציץ בך אפילו לא לדקה
ואז נפגשנו, פגישה חצי עיוורת...
אתה הכרת כל משעול בגופי, כל גבעה
ואני באפלה מגששת .
הזמנת אותי אליך, נתת הוראות מדוייקות.
ביקשת שאכנס בדלת ואגש למרכז הבית, שם חיכה לי כיסא ,
התיישבתי עליו ללא שום חששות
על השולחן חיכתה כוס מים, תשתי אמרת, תצטרכי כל טיפה
ליבי רעד למשמע קולך..סמכותי, בטוח, יוצר לי עטיפה
בטח תכף תגיח מן החדר, תחבק , תרגיע ותאמר היי מה נשמע..
אבל, כל מה ששמעתי היו צעדים עזים בדממה
חשתי אותך מתקרב, לא העזתי לזוז ואפילו לא להסתובב,
כאילו חיי תלויים בזה, כאילו זה כואב
ואז קשרת לי מטפחת, ולא יכולתי יותר לראות מהום
הייתי אמיצה, גיבורת על.. לא אמרתי כלום..
רציתי לומר, תן לפגוש את עינייך,
תן להכיר את גופך ..תתקרב שאריח, אגע
להרגיע מחשבות , כשאדע..
לפטת את צווארי בכוח הזרוע שלך
וחנקת
התענגתי על כל רגע..לא רציתי שיגמר ..
התמסרתי לזה, הרגשתי איך אני כאילו במקום אחר,
כאילו עליתי ליד כס הכבוד, מצידי מלאכים
הכול היה טהור, קדוש, ראיתי את אלוהים
התעלפתי

גבר שקט - מדהיםםם
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י