לפני 4 שנים. 17 במאי 2020 בשעה 9:51
תפסיקי לחשוב יותר מדי אושר
את מפריעה לנשמה לפרוץ
תפסיקי עם ההרגלים המגונים האלה
את כובלת את הדרור
מבטיח לך קשת קטנה שלי
שתמיד אתן לך לנשום
אוויר נקי
נטול רחמים עצמיים
חסר עכבות, עקבות ושריטות
כשאני חונק אותך אושר
עם לפיתת הצוואר
או זיון גרון
את נושמת
הכי נושמת בעולם
האוויר שאני מעניק
הוא מזוקק
בקצב משלו, על פי הניגון שלי
תתמסרי לזה כלבה קטנה
תרגישי איך הכל נפתח
את תנשמי את הטיפות האלה בשקיקה
טיפות של קול ברמה
ואני עדיין נלחמת לקחת אויר אקראי
וככל שאני נושמת את זה, ממלאה ראותי
כך, אין לי אוויר
פשוט, אין לי אוויר
אולי, אתה צודק האוויר שלך ממכר
אבל, מה אעשה כשאתה לא כאן
והנה יום מתחיל לו, יום עובר