לה וידה לוקה

"עכשיו כשראיתי איזה כלבה רטובה את יודעת להיות, הגיע הזמן להתחיל באילוף שלך", אמרה גרטה במבט משועשע.

קייט היתה ערומה לגמרי. מעולם לא חשה כה חשופה. להפתעתה, הנס הגיע עם בגדים עבורה והחל להלביש אותה. תחתוני חוטיני מתחרה שחורה, מכנסונים קצרצרים מויניל שחור, שריצ'רץ' אחד מהדק אותם לגופה ונמשך מטבורה ועד למרום ישבנה וחזיית עור תואמת. "חזייה" היא אולי מילה גדולה לשני העיגולים החלולים שאחזו חזק בשדייה והותירו את אותם חשופים וזקופים. הנס סיים את עבודתו בכך שהצמיד לשתי רגליה סנדלי עקב שחורים, מבריקים, עם עקבי סטילטו מרשימים ומכאיבים במיוחד.

"תעמדי", ציוותה גרטה וקייט מיהרה לציית. פתאם לעמוד הרגיש לה מוזר, רגליה שהיו מקופלות זמן כה רב, כמעט וכשלו.
"תזדקפי", הורתה גרטה בקשיחות, "שפחה טובה עומדת עם גוף זקוף שמראה כמה היא גאה בתפקידה. גוף זקוף וראש מושפל, הא"ב של הזנזונת". קייט צייתה, מנסה לנתק עצמה רגשית מהסיטואציה.

"ועכשיו נעבור לשיעור הראשון - תצוגה", החלה גרטה ללמד, "כשאת שומעת את המילה הזאת ממני, את מצופה להפשיל את מכנסייך ותחתונייך באחת, להסתובב, להתכופף, לאחוז את ברכייך בידייך, לפשק מעט את רגלייך ולהציג בפניי את ישבנך. בתנוחה הזאת תחכי לי להצלפה או סתם כשארצה להשתעשע בך בדרכים אחרות. מילה אחת ואת מבצעת את הפקודה תוך שלוש שניות. אני אספור 1-2-3 ואת תהיי במצב תצוגה. ברור שפחה?"

קייט מלמלה "ברור גבירתי".

"יפה", צחקה גרטה, "בואי נראה אם את לומדת מהר. תצוגה".

קייט ניסתה להשתחרר במהירות ממכנסיה החדשים ומתחתוניה הצמודים. זה לא כל כך הלך. המכנסיים היו צמודים מדי, לא ניתן להוריד אותם ללא שחרור הרוכסן. התחתונים נתקעו בישבנה. עברו שלוש דקות עד שהצליחה להשלים את המשימה.

"את איטית מדי שפחה, נצטרך לזרז אותך. עמדי בתנוחה של תצוגה".

קייט נתנה למכנסונים ולתחתונים להשתלשל עד לקרסוליה ואחזה בברכיה כמצופה. היא פישקה מעט את רגליה והבליטה את ישבנה.

"הנס, חגורה!", ציוותה גרטה ולא עברה שנייה לפני שזאת היתה כבר בידה.

"נצליף בך עד שתלמדי, כך כלבות הופכות למאולפות", אמרה גרטה ולפני שסיימה, החגורה כבר פגשה מקרוב בישבנה של קייט.

קייט קפצה וצרחה, בורחת מהמכה הבאה.

גרטה סימנה להנס וזה מיהר לאחוז בקייט, כך שלא תוכל לזוז.

"בפעם הבאה שתזוזי, תחטפי גם על זה", הסבירה גרטה והחלה להצליף שוב. ההצלפות ירדו כגשם עז ואכזרי על ישבנה של קייט. היא חשה שהיא בוערת מכאב, מנסה לא לזוז ולא מצליחה. אחרי 20 הצלפות גרטה הפסיקה.

"בואי נראה מה למדת כלבה שלי", אמרה גרטה. הנס מיהר להלביש לקייט את התחתונים והמכנסיים.

"תצוגה" ציוותה גרטה בקול חד ורם.

קייט מיהרה לפתוח את הרוכסן ולהפשיל את המכנסים והתחתונים.

"את משתפרת כלבה, החגורה ללא ספק משפיעה עלייך לטובה, אבל עדיין זמן הביצוע ארוך מדי ואיטי מדי. אני רואה שאת זקוקה לעוד 20 הצלפות ורק אז אולי תתחילי לעמוד בזמנים".

"לאא, בבקשה לא", התחננה קייט, "תני לי עוד הזדמנות ואני אצליח לבד".

"תשכחי מזה", צחקה גרטה, "תצוגה!"

קייט מיהרה להבליט את ישבנה ולאחוז בברכיה. ההצלפות הוטחו שוב ושוב והיא חשה שעוד דקה תיפול מכאב והלם.
גרטה התקרבה אליה, ליטפה את ישבנה, "כואב לך מתוקה?", שאלה לפתע בקול רך שקייט לא ידעה שהיא מסוגלת להפיק מפיה.
"כן, כואב נורא", ענתה בקול מתפנק. גרטה צחקה צחוק רם ומרושע "טוב מאד כלבה, אני אוהבת שכואב לך", אמרה והחדירה שוב את אצבעה לכוס של קייט. "שוב את רטובה כלבה, בסוף אני אחשוב שאת ממש אוהבת את הכאב הזה".

קייט ניסתה לא לנשום, לחשוב על הדברים הכי עצובים בעולם, אבל גרטה היתה מנוסה ממנה. לאט החלה להחדיר חפץ כלשהו לאיבר מינה, כנראה ויברטור, חשבה קייט. הוא החל לחדור אליה ולצאת מתוכה וקייט החלה להשתולל בניגוד לרצונה, כשהחלה להודות בפני עצמה שדמט, היא נהנית, גרטה שלפה אותו מתוכה, משכה בשיערה עד שפיה נפער והחדירה אותו לפיה, כשהיא צוחקת. "תמצצי כלבה ועכשיו, בלי להוציא מהפה, תצוגה!".

האימונים של קייט נמשכו שעה ארוכה. בסופה הצליחה לעמוד במשימת התצוגה תוך 3 שניות. היא התביישה, היא היתה רטובה, היא שנאה את גרטה והרגישה שאם לא תגמור עכשיו היא פשוט תשתגע. מה קורה לה? לעזעזל, זה באמת מחרמן אותה. בלילה, בלילה היא כבר תאונן ותרגע ואחר כך תחשוב על פתרון למצב הבלתי נסבל הזה.