לפני 3 שנים. 28 במרץ 2021 בשעה 21:15
עברו לפחות יומיים מאז הבוקר.
כמה שירים אני כותבת עלייך ושוכחת, בכל פעם עם מצב רוח אחר. פעם מתאימה אותך למידותי, עד שאוכל ללבוש אותך כחליפת עור. ואחרת מדברת על ההפיכה שלנו לאחד כשניכנס יחד לתוך גולם וכל מה שנעשה זה נאכל גלידה ואחד את השנייה. או בונה סיפור מעשיות על הבובה המפחידה בעלת הזימה.
ובכל אתה הגיבור הראשי, כובש העולמות, מציל העלמות, שולט בימים ומקופפם לרצונך. מלך האורגזמות הבלתי מעורער.
לפעמים אתה העבד הנרצע, שממלא אחר פקודות כשלבבו נמלא אור.
אך רציונלי כמוך, שלא יאפשר לעצמו את הזריקה של הכל, שבוע חופש, כי כבר שנים לא לקחת. ככה אני מדמיינת לנו, שוברי גבולות ומרצי האנרגיה הטהורה של שמבעבעת בתוכנו.
