רחשי הלב שלי

אני צריכה את המגע שלך,

הסטירה, הליטוף.

צריכה את השפתיים שלך,

הנישוק העדין, הנשיכה שמכתימה אותי.

את הידיים המחוספסות האלו, שעוברות על כל חלק בי בעדינות, בכזו רכות,

ואז חופרות בבשרי כאילו הייתי פלסטלינה.

אני בדיוק זו, חומר בידי יוצר.

קח אותי, קח אותי אלייך, חבק אותי חזק.

אהוב אותי ברכות. או שמה הרוג אותי באהבה?

אתה חופר בי בור עם הידיים האלו שלך, שני בורות בעצם - אחד בגוף, אחד בלב.

אחד כואב, אחד עוטף.

אני מסתכלת לך בעיניים השקטות, הרועשות האלו, שמבקשות שאתמסר אליהן.

אני שלך