מה זה לחיות עם מחלה כרונית של כאבים ועייפות?
זה שמסתכלים עלייך מוזר כשאת תופסת מקום באוטובוס ולא קמה.
זה לחשב את טיפות החלב לקפה, כי את לא מסוגלת לעלות את המדרגות בדרך חזרה מהסופר.
זה להחליף מצעים פעם בחודש, כי התכופפות למיטה זה בלתי נסבל.
זה להזמין אוכל כי את לא מסוגלת לעמוד לשטוף כלים.
זה ללמוד לשים נעליים בעמידה, ולקנות נעליים בלי שרוכים בכלל, כי כבר התייאשת.
זה לוותר על דברים שנפלו מהשיש, מהשולחן, מהארנק.
זה לקחת שבועיים מחלה כל חודש, ולהרגיש רע עם זה בכל פעם.
זה לקבוע תוכניות ולבטל בפעם השביעית החודש לחברים שכבר שונאים אותך ובמרחק ביטול אחד מלוותר עלייך. מי שלא ויתר זאת אומרת.
זה להקיא את הנשמה ולמות ברעב בו זמנית, כי הגוף מתחרפן.
זה שכל הזמן פאקינג כואב לך. ואת עייפה. ומרותקת למיטה ונמאס לך.
ומה הכי גרוע? שזו מחלה שקופה. ושחושבים שאת סתם בחורה צעירה, עצלנית ומתבכיינת, עד שאת כבר שותקת ומפסיקה להתלונן.
#אנדומטריוזיס #פיברומילאגיה
גם מחלה שקופה זו מחלה
